תוספתא כפשוטה על מגילה ג:כג

184-85. אין בונין אותן אלא בגבוה שבעיר שנ' בראש הומיות תקרא. וכ"ה ("אין בונין") גם בד ובכי"ל. ובכי"ע: אין פותחין אותה אלא בגובה של עיר וכו'. וכן בראבי"ה הנ"ל: ואין פותחין אותו (צ"ל: אותן) אלא בגובהה (כגי' ד) של עיר שנאמר בראש הומיות וכו'. ובר"מ פי"א מה' תפילה ה"ב: כשבונין בית הכנסת אין בונין אותה אלא בגבהה של עיר, שנאמר בראש הומיות תקרא וכו'. ועיין בטאו"ח סי' ק"נ. ובתנחומא בחוקותי סי' ג' (בובר סי' ד'): שנאמר חכמות בחוץ תרונה ברחובות (משלי א', כ'), מהו ברחובות, במקום שמרחיבין (ורמז לו רש"י במשלי במקומו), והיכן מרחיבין לה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ולפ"ז "בראש הומיות תקרא" (שם) הכוונה לבתי כנסיות. ומכאן אנו רואים שהיה מנהגם לבנות את בית הכנסת בגבעה, והיה בנוי במקום גבוה. 99 "in alto constituta", ראה מ"ש Lactantius בספרו על מיתות הרודפים פי"ב סי' ג'. ובבבלי שבת י"א א': כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת לסוף חרבה שנאמר לרומם את בית אלקינו וכו'. ועיין בשיורי ברכה לאו"ח סי' ק"נ מה שהביא מתשובת גאון כת"י, ויש להשלימה באוה"ג שבת, עמ' 3, ועיי"ש בשיורי ברכה בשם תוספ' הרא"ש כת"י. ובבבלי לא נזכר כלל שצריכים לבנות בית הכנסת במקום גבוה. ובר"מ הנ"ל הביא את שתי ההלכות, את ההלכה מן התוספתא, ואת ההלכה מן הבבלי. ועיין מ"ש רש"ח קוק בספרו עיונים ומחקרים ח"א, עמ' 300 ואילך.