תוספתא כפשוטה על מגילה ג:כח

198-99. סומא פורס על שמע ומתרגם. ר' יהודה או' כל שלא ראה מאורות וכו'. פיסקא ממשנתנו פ"ד סמ"ו. ובכי"ל אף כאן: פורס את שמע וכו', לא יפרוס את שמע. עיין מ"ש לעיל, שו' 97, ד"ה פוחח. ופירשו בבבלי כ"ד ב' שאעפ"י שהוא אומר יוצר המאורות והוא לא ראה אור מימיו, מ"מ נהנה מן האור שאחרים רואים ומצילים אותו. ואינו אלא פורס את שמע ומתרגם, אבל אינו קורא בתורה שאסור לקרוא בעל פה. ועיין במלא"ש ובאהצו"י, עמ' 96, על ההוספה שבמשנתנו. ועיין תנחומא תולדות סי' ז'. ואמרו בתנחומא שם: ר' יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע, מפני שנראה כמעיד עדות שקר שהוא אומר ברוך יוצר המאורות, והוא לא ראה מאורות מימיו. ובירושלמי כאן פ"ד ה"ו, ע"ה ע"ב, ומכות פ"ב ה"ה, ל"א ע"ד (ועיקר הנוסחא היא במכות), הקשו והרי לר' יהודה סומא בין כך ובין כך פטור מכל המצות שבתורה, ותירצו שר' יהודה מדבר בפתוח שישב כל ימיו בבית אפל, ולא ראה מאורות מימיו. ועיין בתוספות כ"ד א' ד"ה מי, ר"ה ל"ג א' ד"ה הא, ב"ק פ"ז א' ד"ה וכן (השני), ובראשונים שציין באהצו"י, עמ' 96. ועכשיו יש להוסיף ראבי"ה ח"ב סי' תקפ"ז, עמ' 313.

299-100. אמרו לו הרבה דרשו במרכבה וכו'. בבבלי כ"ד ב': אמרו לו לר' יהודה הרבה צפו לדרוש 123 מלה זו חסרה בפי' ספר יצירה שהבאנו להלן בפנים ובריטב"א בסוגיין, ובכי"מ בבבלי שם: צפו במרכבה, והיא היא. ועיין מ"ש גרשם שלום בספרו Major Trends וכו' (1954), עמ' 358, הע' 18. במרכבה ולא ראו אותה מימיהם. ור' יהודה ? התם באובנתא דליבא תלייא מילתא, והא קא מיכוין וידע, הכא משום הנאה הוא, והא לית ליה הנאה. ועיין בפירוש ס' יצירה להר"י ברצלוני, עמ' 22.