תוספתא כפשוטה על מגילה ג:ח

121. ביום טוב הראשון של חג קורין דבר וכו'. במשנתנו פ"ג מ"ה: ביום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים. וכל הברייתא שלנו בשם התוספתא בסדור רש"י סי' רכ"ב, עמ' 105, ובמחז"ו, עמ' 441. ועיין בבלי ל"א א' ומ"ש להלן.

222-23. בשיני ביום השני וכו'. הראשונים הנ"ל. וצ"ל: וביום , כמו שהוא בכי"ל ובמקרא, עיין מ"ש להלן, שו' 25. ובמשנתנו הנ"ל: ובשאר כל ימות החג בקרבנות החג. והואיל וכל יום ויום של חוה"מ חלוק בקרבנו, קוראים את קרבן היום. ולשיטת הירושלמי נראה שהיו כולם קוראים וכופלים את קרבן היום, ועיין בבלי סוכה נ"ה א', וברש"י שם סע"א, בתוספות שם ד"ה אתקין, בחי' הרשב"א, עמ' 169, ובהערות שם. ועיין מ"ש להלן.

325. בשמיני וביום השמיני. וכ"ה בד ובכי"ל. והנכון בכי"ע: בשמיני. ביום השמיני עצרת תהיה לכם. וכן בסידור רש"י ובמחז"ו הנ"ל: בשמיני. ביום השמיני עצרת (וכ"ה במקרא, פנחס כ"ט, ל"ה. והרי מכאן, שכתוב "ביום" בלי וי"ו ילפינן 27 ירושלמי סוכה פ"ה ה"ז, נ"ה ע"א (ומקבילות), בבלי שם מ"ז א', פסיקתא דר"כ פ"ל, קצ"ב ע"ב. שהוא רגל בפני עצמו). ופירשו שם: אלמא לא פסיק ותני אלא בקרבן המיוחד לשמו של יום, ובסידרא דברייתא הכי איתא, ופירושא דמתניתא מיתוקם כוותיה, בזמן שהשנים כתיקונן, וישראל שרויין על אדמתן (לשון הבבלי כאן ב' א', תענית י"ד ב'), שאין יום טוב אלא יום אחד, התם איפשר להיותם נקראים כל קרבנות החג כסידרן, דבר יום ביומו, ואנן דאית לן תרי יומי, ובעינן למקרי ובחמשה עשר יום בתרי יומי קמאי מתוך הספק (עיין בבלי ל"א א'), ושני אי אפשר להזכירו ביום [השני] שכבר קרא חמשה עשר יום וכו', עיי"ש. ומכיוון שבהכרח אנו משנים את הסדר, הרי שינו כבר את כל הסדר, ואף בעצרת קורין פרשה אחרת, 28 אלא שמפטירין וביום השמיני, ועושים את העיקר לטפל, עיין מ"ש לעיל, שו' 20, ד"ה ובס' הישר וד"ה ור' ישעיה, ובהע' 19 שם. עיין בבלי ל"א א', בדק"ס שם, ובסדור רש"י ומחז"ו הנ"ל, בס' האשכול ח"א, הוצ' הר"ח אלבק, עמ' 177, ובאוה"ג, עמ' 56, סי' ר"א ואילך, שם, עמ' 62, סי' ר"ל ואילך. ובסדר רב עמרם ח"א, נ"א ע"א, השלם ח"ב, עמ' 183, מבואר שבהושענה רבה ישראל קורא וביום השמיני. וכבר דחו מנהג זה במנהיג ה' סוכה סי' מ"ח, עמ' 70, ובעיטור ה' הלל, הוצ' רמא"י, צ"ה ע"ג, משום שאין לעשות מחול קודש.