תוספתא כפשוטה על נזיר ד:י

155-56. מעשה במרים התדמרית שנזרק עליה וכו'. משנתנו ספ"ו, ולא הוסיפה התוספתא אלא טעם החכמים "מפני שקדש שער בדם", כלעיל, עיין מש"ש.

257. ונטמאת עליה. במשנה חסר, מפני שהעניין מוכח מעצמו, עיין במיוחס לרש"י מ"ז רע"א, ונראה שהיה מותר לה להטמא לבתה לכתחילה, כלשון משנתנו פ"ו סמ"ט. ועיין בקרן אורה מ"ה סע"ב, ד"ה והנה הרמב"ם.