תוספתא כפשוטה על פסחים ד:ו

140-41. אמ' לו ר' יהושע וכו'. וכ"ה בד, בכי"ל ובבלי הנ"ל. ובכי"ע בט"ס: א' לו ר' אליעזר וכו'.

241. הורעת כח פסח ואתה נותן כח לשלמים. כלומר, בכל השנה השוחט פסח לשם שלמים כשר, וגרע כח הפסח מלהפסל בעשייתו לשלמים, ובזמנו של פסח נתת כח לשלמים שהם נפסלים כשנעשים לשם פסח, והרי כח הפסח הוא חזק מכח השלמים שנפסל שלא לשמו, מה שאין כן שלמים שאינם פסולים אם זבחן שלא לשמן. 25 ע"פ רש"י ותוספות. ועיין בהשמטות לשטמ"ק זבחים שם י"א א' בסוף המסכת שפירשו אחרת.

342. מצינו שמקדיש פסח באו שלמים ולא מהמקדיש שלמים וכו'. בד: שהמקדיש פסח וכו' ולא מהמקדיש וכו'. ואף בכי"ו צ"ל: שמהמקדיש 26 וכן מוכח מן ההמשך: ולא מהמקדיש שלמים. וכן להלן פ"ט, שו' 78: שמהמקדיש פסח באו שלמי', אבל עיין מש"ש סד"ה, ולפ"ז קרוב. פסח וכו', ובבבלי שם: מצינו מותר פסח בא שלמים (כמשנת שקלים פ"ב מ"ה), כלומר, שאם הפריש מעות לפסחו, וקנה פסח, והותירו לו מעות, מקריב בהן שלמים. ועיין בבלי פ"ט א' וברש"י ובתוספות שם.

444-45. חטאת תוכיח שאין מהקדישה באו שלמים, וכשרה לשם שלמים. וכ"ה בכל הנוסחאות, והוא בוודאי שיבוש, שהרי חטאת ששחטה שלא לשמה פסולה לכ"ע. ובבבלי הנ"ל: מצינו מותר חטאת בא עולה, ואין מותר עולה בא חטאת ומה חטאת שמותרה בא עולה, שחטה לשם עולה פסולה, עולה שאין מותרה בא חטאת, שחטה לשם חטאת אינו דין שתהא פסולה. וכן הגיהו במנ"ב ובתכ"מ אף כאן. אבל קשה להגיה כ"כ הרבה בכל הנוסחאות. ונ"ל שצ"ל לפנינו: חטאת תוכיח שאין הקדישה בא משלמים, וכשרים לשמה שלמים (וכע"ז הגיה בתוספות בכורים), ולפיכך אף שלמים ששחטן לשם פסח, אעפ"י שאין מהקדישן בא פסח, מ"מ כשרים אם נשחטו לשם פסח, כדין שלמים שנזבחו לשם חטאת.

547-48. אמ' לו ר' ליעזר לא אם אמרת בחטאת שכן כשרה לשמה בשאר ימות השנה וכו'. כלומר, ולפיכך אם נשחטו שלמים לשמה כשרים. ומכאן מוכיח רבה בזבחים הנ"ל, שר' אליעזר חולק על ר' יוסף בן חוני במשנת זבחים בקרבנות זבוחים לשם חטאת, ומודה לו בנזבחים לשם פסח בזמנו. עיין רש"י י"א א' ד"ה מה לי הוכשרו. ואף כאן יש לפנינו בברייתא זו שלש תשובות של ר' יהושע ושלש של ר' אליעזר, כסדר הקבוע בישיבות, עיין מ"ש בתס"ר ח"ב, עמ' 158, שו' 14.