תוספתא כפשוטה על ראש השנה א:ב

15-6. כיצד לרגלים אחד הנודר ואחד המעריך ואחד המקדיש אינו עובר משם בל תאחר וכו'. בבלי ד' א'. ועיין בברייתא שלהלן שם, ובירושלמי פ"א ה"א, נ"ו ע"ב, תו"כ אמור פט"ו ה"ג ואילך, ק"ב ע"ג, ספרי ראה פי' ס"ג, הוצ' הר"א פינקלשטין, עמ' 130, להלן ערכין פ"ג הי"ז. והעמידו בירושלמי ובבבלי הנ"ל את משנתנו כר' שמעון להלן, שסדר רגלי השנה מתחיל מניסן. ועיין מ"ש בס' דרכה של תורה, עמ' 32, ודבריו אינם נראים, שהרי בנדרים הלך אחר לשון בני אדם, וכמפורש להלן. וכבר ציינו החכמים (שהזכרנו לעיל סוף שו' 1 ד"ה ניסן) לדברי יוסיפוס בקדמוניות ס"א פ"ג סי' ג' [81] שניסן הוא ראש השנה לחגים ולכל דבר שבפולחן. ועיין מ"ש מהרי"ן אפשטין במבואות לספרות התנאים, עמ' 367. ובבבלי ו' א' ובתמורה י"ח ב' אמרו שדווקא בלאו עובר בשלש רגלים, אבל בעשה (של ובאת שמה והבאתם) עובר אחר הרגל הראשון, ועיי"ש ד' ב'. וכן הוא בברייתא שבתו"כ, ספרי וירושלמי הנ"ל.

26-7. ר' שמעון אומ' שלשה רגלים כסדרן וחג המצות ראשון. תו"כ, ירושלמי ובבלי הנ"ל, שם, ד' ב', להלן ערכין פ"ג הי"ח, בבלי ביצה י"ט ב', ועיי"ש בר"ח ובדק"ס, עמ' 44 הערה ו', בר"ח כאן ודק"ס, עמ' 6, הערה ט'. ועיין ספרי ראה פי' קמ"ג, הוצ' הר"א פינקלשטין, עמ' 196.

37. וכן היה ר' שמעון או' פעמים שהן שלשה וכו'. וכן בבבלי הנ"ל: וכן היה ר' שמעון בן יוחי אומר רגלים פעמים ג' וכו'. אבל בתו"כ הנ"ל ה"ד: כיצד נדר לפני הפסח וכו'. וכ"ה בירושלמי הנ"ל, נ"ו סע"ב בברייתא זו. אבל לעיל שם (בברייתא שלנו): אשכחת אמר פעמים חמשה, פעמים ארבעה, פעמים שלשה. לפני עצרת חמשה, לפני החג ארבעה וכו'. ולפנינו, וכן בתו"כ, בירושלמי להלן ובבבלי מונה שלשה, חמשה, ארבעה, כסדר השנה. ומגירסת הבבלי ("ר' שמעון בן יוחי") משמע קצת שהברייתא השניה נשנית במדרשי ר' ישמעאל, וצורפה לכאן. ועיין בגליון הש"ס לר"ע איגר.