תוספתא כפשוטה על ראש השנה א:ג

111-12. כיצד לחדשים, אע"פ שנ' בחדש הראשון ובחדש השיני אין מתחילין למנות אלא מניסן, שנ' החדש הזה לכם ראש חדשים. בדרשת הרמב"ן לר"ה, עמ' 5: וכל זה נתחדש ביציאתנו ממצרים, אבל קודם לכן החדשים הנזכרים בתורה, כגון במבול בראשון באחד לחדש (בראשית ח', י"ג), ובחדש השני (שם י"ד) וכו', אינן אלא למנין השנים, והראשון הוא תשרי וכו', וכן היה העניין עד שיצאנו ממצרים, ואז נצטוינו לעשות שני מנינים, אחד לחדשים, ויהיה פירוש ראשון ושני ושלישי לגאולה, ואחד למנין השנים, ויהיה ראש השנה מתשרי, וכן אמרו במכילתא (בא פ"א, עמ' 7) החדש הזה לכם, לא מנה בו אדם הראשון וכו', וכן תרגם יונתן בן עוזיאל (מ"א ח', ב') בירח האיתנים בחג הוא חדש השביעי, אמר בירחא דעתיקיא קרן ליה ירחא קדמאה, וכען ירחא שביעאה. וכ"ה בקיצור בפירושו על התורה נח ח', ה', הוצ' הרמ"צ איזנשטט, עמ' פ"ח, ועיי"ש בהערות. ועיין רד"ק בראשית ז', י"א, ובחזקוני שמות י"ב, ב', ובמדבר כ"ט, ז', ובריטב"א כאן ז' ב'. וכן במכילתא דרשב"י, סוף עמ' 8: החדש הזה לכם, לא מנו בו אבות הראשונים. ומכאן שאין ספק שאף התוספתא כיוונה לכך, ולימדה שאעפ"י שנאמר בחדש הראשון 1 כלומר "בראשון" (בראשית ח', י"ג) שפירושו "בחדש הראשון", וכן ניסחו בתרגום השבעים שם. ובחדש השני (בראשית ח', י"ד), והכוונה שם לתשרי ומרחשון, אנו מתחילין עכשיו למנות מניסן. וכן הבין מדעתו בח"ד (ושאר כל המפרשים העלימו עין ממנו). והברייתא שלנו היא כר' אליעזר בסדר עולם פ"ד, ירושלמי פ"א ה"א, נ"ו ע"ב, ע"ז פ"א ה"ב, ל"ט ע"ג, בבלי כאן ח' א' ובמקבילות (עיין בגליון שם) בבבלי ובמדרשות. וכן תרגם בת"י (בראשית ח', י"ג) שם: בתשרי בחד לירחא וכו', ובירח מרחשון וכו'. ועיין מ"ש הגרי"פ פערלא בסה"מ לרס"ג ח"א, עשה נ"ו, רל"ז ע"ג, ופירושו בתוספתא דחוק מאד.