תוספתא כפשוטה על ראש השנה ב:טז

187-88. מתלמדין לתקוע בשבת, ואין מעכבין את הנשים ואת הקטנים מלתקוע בשבת וכו'. וכ"ה ("הקטנים") גם בד. ובכי"ע ובכי"ל: התינוקות. ובמשנתנו פ"ד מ"ח: אין מעכבין את התינוקות מלתקוע, אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו. ובירושלמי שם ה"ט, נ"ט ע"ג: אמר ר' לעזר מתניתא בגדול ביום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת. ותני כן מתלמדין מלתקוע בשבת אין מעכבין את התינוקות מלתקוע ביום טוב. ואף בירושלמי "בגדול" פירושו קטן שהגיע לחינוך, כפירוש הראשונים, עיין אהצו"י, עמ' 51. ובבבלי ל"ג א': אין מעכבין את התינוקות מלתקוע. הא נשים מעכבים. והתניא אין מעכבין לא את הנשים ולא את התינוקות מלתקוע ביום טוב. אמר אביי לא קשיא, הא ר' יהודה הא ר' יוסי וכו'. אבל מתעסקין בהם עד שילמדו, אמר ר' אלעזר אפילו בשבת. תנ"ה מתעסקין בהן עד שילמדו אפילו בשבת, ואין מעכבין התינוקות מלתקוע בשבת, ואין צריך לומר ביום טוב. הא גופא קשיא אמרת מתעסקין בהן עד שילמדו ואפילו בשבת. אלמא לכתחלה אמרינן תקעו, והדר תנא אין מעכבין, עיכובא הוא דלא מעכבין, הא לכתחלה לא אמרינן תקעו. לא קשיא כאן בקטן שהגיע לחינוך. כאן בקטן שלא הגיע לחינוך. ופירש"י ל"ג רע"ב: קטן שהגיע לחינוך מתעסקין בהן שילמדו וכל שכן שאין מעכבין. ובר"ח שם ל"ג א': ואסיקנא מלמדין אותן לתקוע אפי' בשבת, ודווקא להתלמד, אבל שלא להתלמד לא, בקטן שהגיע לחינוך וכו', בקטן שלא הגיע לחינוך אין מעכבין אותן מלתקוע בי"ט, ואפילו שלא להתלמד. וברי"ף בסוגיין: אמר ר' אלעזר ואפי' בשבת, והני מילי בקטן שהגיע לחינוך, אבל קטן שלא הגיע לחינוך, ביום טוב אין בשבת לא. ואית דאמרי איפכא (והיא שיטת בה"ג והר"מ). ועיין בשיטת ריב"ב במקומו, בתוספות ל"ג א' ד"ה תניא, בראבי"ה ח"ב סי' תקל"ט, עמ' 233, ובהערות שם. ולפי הפירוש המקובל בבבלי הנ"ל, לכאורה לכולי עלמא מעכבין את הנשים מלתקוע בשבת, וכן הגיהו בתוספתא כאן ומחקו "את הנשים". אבל כנראה משיטת בעל ס' יריאים סי' קי"ז, השלם סי' תי"ט, רל"ה ע"א, שאין חילוק בין נשים לקטנים לר' יוסי ור' שמעון, ואין מעכבין בהן מלתקוע בשבת, משום שאין בתקיעה איסור מדאורייתא (בבלי כ"ט ב' ומקבילות), ומשום נחת רוח דנשים אין מוחין בהן, עיי"ש בהגהות תועפות ראם הערה י"ח. ולפ"ז הפירוש בתוספתא הוא שמלמדין לכתחילה לתינוקות שהגיעו לחינוך לתקוע בר"ה שחל להיות בשבת. 66 כמפורש בירושלמי. ועיין בהשגות הראב"ד פ"ב מה' שופר ה"ז. ועיין בר"מ ובמגיד משנה שם, ותשב"ץ ח"ב סי' קצ"ח שהעיד על פיה"מ להר"מ כאן. ואומרים להם תקעו לכתחילה, אבל אין אומרים כן לנשים ולקטנים שלא הגיעו לחינוך, אבל אין מעכבין בידן אם עשו כן מעצמן. ברם שיטת בני א"י היא שתקיעה בשבת אסורה מדאורייתא, 67 עיין בירושלמי כאן פ"ד ה"א, נ"ט ע"ב, ובמקבילות שבמדרשות. ועיין ירושלמי מגילה פ"א ה"ו, ע' ע"ג, ומ"ש רמ"ש בעהר בספרו דברי משלם, עמ' ק"ס ואילך. וקשה להניח שלא יעכבו את הנשים מלתקוע בשבת, ובירושלמי באמת לא נזכרו נשים. ושיטת התוספתא כאן היא כשיטת הבבלי שתקיעה בשבת היא מדרבנן.