תוספתא כפשוטה על ראש השנה ב:ג

16. בתעניות תוקעין שלש על שלש. בד: תוקעין שלש של שלש שלש. וכ"ה הסיגנון "שלש של שלש שלש" גם במשנתנו כאן פ"ד מ"ט ברוב רובן של הנוסחאות וכ"ה במקבילות. אבל בה"ג ה' ר"ה, ד"ו ל"ז ע"ג, 9 בה"ג ד"ב, עמ' 147: סדר תקיעות שלוש על שלוש שלוש. ובסדר רב עמרם השלם, ח"ב סוף עמ' 296: סדר תקיעות שלש על שלש. ובכי"מ במשנה שם: שלש של שלש. וכן, כנראה היה גם לפני בעל מלא"ש, וכ"ה בפיסקא שבצופה האנגלי סדרא חדשה ח"ח (1917), עמ' 180, וכ"ה להלן, שו' 80, בנוסח ד (עיי"ש ד"ה סדר), 10 ועיין להלן, הע' 63. והיא היא. ואפשר שאף לפנינו אין שיבוש ברור, ושלש "על" שלש פירושו שלש תקיעות שבכל אחת תקיעה תרועה תקיעה, וגם בבא זו מדברי ר' יהודה שלהלן, והוא סובר שעל כל ברכה וברכה ארוכה שבתעניות תקעו והריעו ותקעו שלש פעמים, מפני שלשיטתו תקיעה תרועה ותקיעה אינה אלא אחת (עיין להלן) ועיין דק"ס תענית, עמ' 90, הערה ב', אלא שהגירסא שם מעורבבת ומשובשת. ויותר נראה שצ"ל כאן: תוקעין שלש שלש, כלומר אחרי כל ברכה תוקעין שלש, עיין להלן תענית ספ"א ומש"ש. 11 ועיין בהשמטות למנחת בכורים בסוף סדר מועד. ובכי"ע ובכי"ל: ובתעניות תוקעין שבע של שלש שלש (בכי"ע: שבע שלש ושלוש). ולפי גירסא זו ההלכה מתאימה למשנת תענית פ"ב מ"ה, ותקעו שבע פעמים שלש שלש, שש לברכות הנוספות ואחת לגואל ישראל שהאריך בה, עיין להלן תענית ספ"א, בבלי שם י"ד א' 12 עיין דק"ס שם, עמ' 74, הע' ג', ובהוצ' מלטר, עמ' 49. וט"ז ב'. ואף לפי גירסא זו אפשר לפרש שר' יהודה היא, וסובר שתקעו שלש של שלש שלש על כל ברכה וברכה, עיין להלן. אבל יותר נראה לפרשה שתוקעין ז' פעמים, ובכל אחת שלש. והברייתא שלנו נסמכה למשנתנו פ"ג מ"ד: בתעניות בשל זכרים כפופין וכו'.

26-8. ובמסעות שלש על שלש. שלש על שלש על כל דגל ודגל דברי ר' יהודה. וחכמים או' שלש על כל מטה ומטה. וכן בכי"ע: ובמסעות שלש לשלש (צ"ל: שלשלש), שלש שלש על כל דגל ודגל וכו'. ובילקוט ת"ת במדבר י', ז': ובמסעות תוקעים שלש של שלש, שלש שלש על כל דגל דברי ר' יהודה. ובד: ובמסעות שלש של שלש שלש על כל רגל ורגל (צ"ל: דגל ודגל) דברי ר' יהוד' וכו'. ובכי"ל יש כאן השמטה וחסרון. ובירושלמי סוכה פ"ה ה"ו, נ"ה ע"ג: ההן תנייא (כלומר, ר' יהודה, עיין לעיל סוכה פ"ד, שו' 30, ד"ה ר' יהודה) עביד תקיעה ותרועה ותקיעה חדא, וההן תנייא (כלומר, משנת סוכה שם) עביד כל חדא חדא מינהון חדא. שתמצא אומר 13 כלומר, כשתמצה את ההלכה אתה אומר, עיין מ"ש לעיל ח"א, עמ' 368, ובהערות שם. שלש על כל מטה ומטה. ר' יהודה אומר שלש על כל דגל ודגל. ובספרי זוטא בהעלותך, עמ' 261: ריבה שלש 14 כגירסת רבינו הלל לספרי בהעלותך פי' ע"ג, י"ט רע"ד. תרועות לכל מחנה ומחנה. ומניין שהן שלש של שלש שלש וכו'. ועיין בספרי דבי רב לר' דוד פרדו שם, ס"ט ע"ד ואילך. הרי לך ברור שלדעת הספרי זוטא תקעו שלש של שלש שלש לכל מחנה ומחנה, ולמדו מן הפסוקים שתוקעין שלש. ור' יהודה לשיטתו שהוא סובר שתקיעה תרועה תקיעה אינה לפי ההלכה אלא אחת, תוקעין שלש (שהן למעשה שלש של שלש) על כל דגל ודגל, ואין תוקעין על כל מטה ומטה, מפני שאין כאן לפי ההלכה אלא תקיעה אחת. אבל החכמים שסוברים שתקיעה תרועה ותקיעה הן שלש, אפשר לתקוע על כל מטה ומטה. ונמצא שלמעשה אין הבדל במניין התקיעות, אלא בחלוקתן. ובברייתא דמלאכת המשכן, ספי"ג: תקעו והריעו ותקעו שלש תקיעות על כל דגל ודגל. ר' יהודה אומר שלש תקיעות על כל מטה ומטה, ועיין בהערות רמא"ש שם, עמ' 83. אבל אין לגירסא זו שום קיום נגד התוספתא, הירושלמי והבבלי, עיין מ"ש לעיל סוכה, פ"ד, שו' 30, ד"ה ר' יהודה. ועיין בספרי בהעלותך פי' ע"ג, עמ' 68 ואילך, ירושלמי פ"ג ה"ה, נ"ח ע"ד, ובבלי ל"ד א'.

38. במה הן תוקעין בחצצרות שעשה משה. כלומר, במה הן תוקעין במסעות (ובהקהל העדה), אבל אין כשרים לדורות, עיין ספרי הנ"ל סוף פי' ע"ה, עמ' 70, ובבלי מנחות כ"ח ב'. ולפי המדרשות נגנזו בחיי משה לפני פטירתו, עיין ב"ר פצ"ו, ג', עמ' 1193, ובהערות הר"ח אלבק שם.

48-9. ר' יהודה אומ' בראש השנה תוקעין וכו'. פיסקא ממשנתנו פ"ג מ"ה.

59-10. נתנו חכמים את המצוי למצוי, ואת שאין מצוי לשאין מצוי. רא"ש רפ"ג בשם התוספתא, ונקט את לשון הבבלי בכתובות מ"ז ב', עיי"ש בהגהות הרש"ש. ובירושלמי כאן פ"ג סה"ה, נ"ט רע"א, בשם ר' יוחנן. והראשונים הביאוהו בשם הירושלמי, עיין אהצו"י, עמ' 37, ומאירי, עמ' 73. ובבבלי כ"ו ב' טעם אחר. ובערוך ערך יעל פירש שיעל במשנתנו היא כשבה נקבה, וכבר תמה עליו בחי' הר"ן כ"ו א' שהרי מפורש אמרו שנתנו שאין מצוי לשאין מצוי, ואם יעל היא כשבה נקיבה הרי מצויה היא. וכן הקשה מדעתו בתיו"ט למשנתנו פ"ג מ"ה. ועיין בס' יום תרועה למהר"מ חביב כ"ו ב' ד"ה תוספות, בשו"ת חכם צבי סי' צ"ח, ומ"ש עליו ביש סדר למשנה כאן במקומו. ועיין ר"ש כלאים פ"א מ"ו, וב"ר פי"ב, ט', עמ' 107. אבל שאר כל המפרשים פירשו גם כאן שיעל הוא אקו.