תוספתא כפשוטה על שבת י:יד

140-41. ספינה שבים גבוהה עשרה טפחים אין מטלטלין וכו'. וכ"ה בירושלמי פי"א ה"ה, י"ג סע"א. ובבבלי ק' סע"ב חסרות המלים "גבוהה עשרה טפחים" בברייתא זו. ובתוספות ק"א א' ד"ה ר"י הביאו את התוספתא כאן, 33 והם העתיקו: גבוהה י' ועמוקה י', אבל ברמב"ן וברשב"א שהבאנו להלן בפנים חסרות המלים "ועמוקה י' ", ואין צורך בהן ואינן בשום נוסח של התוספתא. והסתייעו ממנה שעל גבוהה עשרה חולק ר' יהודה, מפני שהמטלטל משתמש מכרמלית (הים) לרשות היחיד (הספינה) דרך מקום פטור (למעלה מעשרה), והוא מותר לכתחילה. והובאו דבריהם והראייה מן התוספתא ברמב"ן וברשב"א ק' סע"ב. ועיין גם במיוחס להריטב"א ק"א א' ד"ה אלא. ועיין מ"ש להלן. ואם הספינה פחותה מעשרה טפחים מטלטלין מתוכה לים ולהפך, מפני שמטלטלין מכרמלית לכרמלית אפילו לשיטת הירושלמי, בכגון דא שהים מקיף את הספינה מכל צד, כמפורש בירושלמי להלן בסוגיין, ועיין לעיל הע' 25.

242. עמוקה עשרה ואין גבוהה עשרה מטלטלין וכו'. וכ"ה בבבלי הנ"ל. ופירשו בבבלי שמטלטלין מתוכה לים ע"י זה ששופך על חוד הספינה, והשופכים יורדים דרך הדפנות לים, ואין כאן אלא כוחו, וכוחו לא גזרו בהוצאה לכרמלית, אבל להכניס מן הים לספינה הרי אי אפשר דרך חודה. ופירש"י ורוב הראשונים שבגבוהה עשרה סובר ר' יהודה שמותר אפילו להכניס מן הים לספינה, עיין מ"ש לעיל ברישא. ואם אינה עמוקה עשרה הרי כולם מודים שמטלטלים ממנה לים ומן הים אליה, כדין כרמלית מכרמלית, וכמו שכתבנו לעיל. אבל בתוספות רי"ד וברמב"ן שם (סד"ה כחו, ודבריו מתבארים ע"י התוספ' רי"ד עיי"ש) פירשו אחרת בבבלי, ועיין מ"ש להלן. ובירושלמי הנ"ל: אם היתה עמוקה מן המים עשרה טפחים , ואינה גבוהה מן הים עשרה טפחים, מטלטלין מתוכה לים, אבל לא מן הים לתוכה. ושאלו שם: ולמה מתוכה לים מותר, מפני שאינה גבוהה עשרה (כלומר, שהיא כרמלית), אין כיני אפילו מן הים לתוכה ? ולמה מן הים לתוכה אסור, מפני שהיא עמוקה עשרה, אין כיני אפילו מתוכה לים? א"ר אבון ולמה מתוכה לים מותר מפני סכנה. ומפשט לשון הירושלמי משמע שלא נחלק ר' יהודה ברישא ואף הוא אוסר בגבוהה י' טפחים (וכן פירש בתוספ' רי"ד הנ"ל גם בבבלי), ולא התיר אלא אם הספינה היתה משוקעת במים בעומק עשרה (ולא כמו שפירשו בבבלי שבחלל הספינה היו עשרה טפחים) ובלטה מעל המים בפחות מעשרה, ובכגון דא קיימת סכנה אם לא יתירו להוציא מתוך הספינה למים, ויש חשש שהספינה תשקע במים יותר מדאי. ולא בא ר' יהודה אלא להוסיף על דברי הת"ק, כמו שפירשו בתוספות רי"ד הנ"ל. ברם הר"ח ק"ב א', והובא בלשון זו גם בראבי"ה סי' רל"ג, ח"א, סוף עמ' 323, גורס בירושלמי: א"ר אבין למה מן הים לתוכה אסור מפני הסכנה. 34 כלומר, שיש סכנה שהספינה תשקע עוד יותר, כמו שפירשנו לעיל בפנים. ולפי גירסא מקורית זו תופס הירושלמי שמדינא מותר להכניס אפילו מן הים לתוכה, מפני שאין הספינה בולטת עשרה טפחים מן המים, ודינה ככרמלית, אעפ"י שיש בעומקה עשרה. 35 ועיין היטב בפ"מ פי"א רה"ה ד"ה מן מה דאמר ר' יוסי. ועיין בבלי עירובין צ"ג ב'. ובתוספ' רי"ד וברמב"ן הנ"ל פירשו ע"פ הבבלי שר' יהודה בא להוציא מסברא זו, עיי"ש.