תוספתא כפשוטה על שבת יא:טז
תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 11:16
Open in the reader →147-48. האוחז בקולמוס חייב, האוחז בידו וכותב פטור. כ"ה בכל הנוסחאות וקשה להגיה. וכנראה שעיקר ההלכה נעוץ בשיטות של לימוד הכתיבה. את התלמיד היו מדריכים בתחילה באחיזת הקולמוס כהוגן, ולא שמו לב לאותיות שיצאו מתחת ידו, ואח"כ היו מלמדים אותו להוציא את האותיות כשורה. ולפיכך בדרגא הראשונה שהראשון אחז בקולמוס וכתב, והשני אחז בידו של הכותב להשגיח עליו שלא יצדד את הקולמוס, הרי עיקר המלאכה נעשית ע"י האוחז בקולמוס, והשני לא עשה כלום והאוחז בקולמוס חייב.
248. נתכוון לסייעו וכו'. כלומר, אם הראשון כבר יודע בעצמו לאחוז את הקולמוס כהוגן, והאוחז בידו מלמדו להוציא אותיות נכונות, הרי עיקר המלאכה נעשית ע"י האוחז ביד, והמחזיק בקולמוס אינו עושה כלום, עיין בתוספ' ע"ז נ"ד א' ד"ה כגון. ועיין במשנת פרה פי"ב סמ"י, בתיו"ט ובתפארת ישראל שם ובאחרונים שנציין להלן. ונותנת התוספתא שתי דוגמאות: שוגג ומזיד לרישא, וגדול וקטן לסיפא (לסיוע).
349. שוגג אוחז בקולמוס וכו'. בחיוב חטאת עסיקינן כאן, וכל השאלה היא רק על השוגג, ולפיכך אם השוגג אוחז בקולמוס וכותב והמזיד אינו אלא אוחז ביד השוגג כדי ללמדו להחזיק את הקולמוס, הרי כל המלאכה נעשית ע"י השוגג, וחייב חטאת. ועיין בס' בכור שור יו"ד סוף סי' ב' ובאליהו רבה או"ח סי' ש"מ אות י"א. ובכי"ו מוסיף כאן: ושוגג אוחז בידו וכותב חייב. מזיד אוחז בקולמוס. וכ"ז חסר בד, כי"ע וכי"ל, ואינה אלא הכפלה בט"ס. ומכל מקום עדיין יש כאן הספק הרחוק שנשרדה לנו גירסא אחרת, וכמו שהגיה הגר"א. אבל בוודאי שאין לה קיום, ולפיה צריך להגיה בכל הברייתא, כמו שעשה הגר"א.
450. ושוגג אוחז בידו וכותב פטו'. ודינו כברישא, שעיקר המלאכה נעשית ע"י האוחז בקולמוס, ולפיכך פטור השוגג מן הקרבן. ועד כאן היא הדוגמא לרישא.