תוספתא כפשוטה על שבת יב:א
תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 12:1
Open in the reader →11. האורג שני חוטין על גבי הגס וכו'. וכ"ה בכי"ע, כי"ל ובבבלי ק"ה א'. ובד: על גבי הנס. 1 ואף בכי"ו אין להבחין יפה אם יש כאן גימ"ל או נו"ן. ובירושלמי פי"ג ה"א, י"ד ע"א: על גבי הגב. והגאונים (אוה"ג, הפירושים, עמ' 67) והר"ח גרסו בבבלי: על גבי הגם, ופירשו שהיא חוט העובר לאורך ולרוחב כמין גמ"א יונית. ולפי פירושם הוא מעין אימרא שלהלן. ואף לפי הגירסא שלפנינו "הגס" פירושו בקצוות האריג במקום שהוא עבה. ועיין בפירש"י ק"ה א'. והחכמים לשיטתם במשנתנו רפי"ג שסוברים שאין הבדל בין תחילת האריג ובין סופו (לפני שנגמר לגמרי), ואינו חייב אלא אם ארג שני חוטין.
2ועל גבי האימרא וכו'. כלומר בתחילת הבגד שהיו אורגים בו מין אחר בצבע אחר, ועיין מ"ש בח"ב, עמ' 662. ולא נתבאר כאן ולא בבבלי השיעור, ומוכח ששיעורו כמלוא רוחב הסיט. אבל בירושלמי מפורש: אפילו כל שהוא חייב. ודינן כשפה, עיין להלן.
31-2. ר' ליעזר אומ' אפי' אחד. במשנתנו פי"ג מ"א: ר' אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחילה ואחד על האריג חייב. ולפ"ז דין הגס והאימרא כאריג. ועיין בבבלי כריתות י"ט ב'.
42. על גבי ספה על רחב שלשה בתים וכו'. וכ"ה בבבלי הנ"ל (אלא ששם: ג' בתי נירין), ובירושלמי חסר. ובשפה אנו מחמירים ואין צורך ברוחב הסיט, ואם ארג ברוחב ג' בתים חייב. ועיין במרכבת המשנה פ"ט מה' שבת הט"ז ובהשלמות והוספות למשניות סדר מועד, הוצ' הר"ח אלבק, עמ' 416 ואילך. ושלשה בתים הללו הם "כל שהוא" שבירושלמי, עיין מ"ש לעיל פ"ט, שו' 8–9, ד"ה ובמשנתנו. ועיין מה שהאריך בס' ניר לירושלמי שם.
53. האורג שלשה חוטין כתחילה הרי זה חייב. וכע"ז בד ובכי"ע. אבל בכי"ל ובבבלי ליתא, והגר"א ז"ל מחקה גם כאן, וכנראה שמקומה בשו' 2: אפילו אחד. האורג שלשה חוטין וכו', וכדעתו במשנתנו רפי"ג. ועיין להלן שו' 4–5.
63-4. למה זה דומה לצלצל קטן וכו'. כלומר, שפה דינה כאבנט קטן שהוא חייב אפילו לא ארג בו כמלוא רוחב הסיט. ובתוספתא כלים ב"ב פ"ה ה"ט: שפה שפרשה מן הבגד וכו' טמאה, מפני שהיא כגנגלין, כלומר, צלצול קטן, עיין מ"ש בתס"ר ח"ג, עמ' 86. ובירושלמי מביא דוגמא זו לגס (גב) ואימרא, עיין מ"ש לעיל.
74. והאורג שלשה חוטין וכו'. וכ"ה בכי"ע ובכי"ל. ובד: והאורג שלשה בתים וכו'. ובבבלי הנ"ל: והאורג ג' חוטין בתחילה ואחד על האריג חייב. סתמא כר' אליעזר. וכן, בנראה, סתמה התוספתא בר' אליעזר לעיל פ"ח, שו' 2–3, עיין מש"ש ד"ה ובמשנתנו.