תוספתא כפשוטה על שבת טו:ג

1קושרין את הטבור. פיסקא ממשנתנו פי"ח מ"ג: ומיילדין את האשה בשבת וכו', ומחללין עליה את השבת, וקושרין את הטבור. ופירש"י: הטבור של ולד שהוא ארוך, שאם לא יתקשר, ויכרך בשום דבר, יצאו מעיו אם יגביהו התינוק. ובשאילתות שמות סי' ל"ח: קטרינן ליה טיבורא דלא ליעול זיקא וליסתכן.

26. נוהגין היינו אף חותכין. וכ"ה בד. ובכי"ל: אף נוהגין היינו חותכין. ולפ"ז יש כאן מעשה רב. ובכי"ע וכן במשנתנו הנ"ל חסרות המלים "נוהגים היינו". וברא"ש פי"ח (סי' ו') משמע קצת שאין הלכה כר' יוסי, וכן מוכח בקיצור פיסקי הרא"ש ספי"ח, כמפורש בטאו"ח סי' ש"ל, ועיי"ש בב"י ובב"ח. אבל שאר כל הפוסקים פסקו כר' יוסי, כפי שהוא בבבלי קכ"ט ב', בהוצאות החדשות, 5 עיי"ש בגליון ובדק"ס, עמ' 299, הע' ו'. וכן מוכח בירושלמי כאן ובמדרש במ"ר פ"ד ג', ובתנחומא במדבר (הוס' מנטובה) סי' י"ח, הוצ' בובר סי' כ"א.

3טומנין את השלייא כדי שלא יוצן הולד. וכן במדרש במ"ר הנ"ל: וטומנין שלייתו כדי שלא יצטנן הולד. ובבבלי קכ"ט ב': וטומנין השליא כדי שיחם הולד. ועיין בבלי קל"ד א', וצ"ע אם יש להסמיכו לנידון שלנו.

47. כגון בספלי של שמן ובכסות ובקופה של תבן. בירושלמי ספי"ח, ט"ז סע"ג: תני השיליא הזאת בשבת עשירין טומנין אותה בשמן, והעניים טומנין אותן בתבן וחול. אילו ואילו טומנין אותן בארץ כדי ליתן ערבון לארץ. ובבבלי הנ"ל: אמר רשב"ג בנות מלכים טומנות בספלים של שמן, בנות עשירים בספוגים של צמר, בנות עניים במוכין. 6 בשאילתות שמות סי' ל"ה: עניות טומנות אותה בתבן, או במוכין. והוא כגירסת הירושלמי, התוספתא והבבלי. ועיין במשנת חולין ספ"ד.