תוספתא כפשוטה על שבת טו:ח
תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 15:8
Open in the reader →124. נסית לראשון ומת וכו'. בבלי יבמות ס"ד ב', נדה ס"ד א'. ונחלקו שם אמוראים אם האיסור משום שמזלה גורם למיתת בעלה, או מעיינה גורם, ונפקא מינה אם מת בעלה מן האירוסין, או נהרג, עיי"ש. ועיין להלן יבמות ספ"ח ומש"ש. והלכה זו באה לכאן מפני הבבא הסמוכה.
226. היתה יולדת זכרים והן נמולין וכו'. בבלי יבמות ס"ד ב', ירושלמי שם פ"ו ה"ו, ז' ע"ד, ובשניהם נזכרה דעת רבי (בירושלמי לא נזכרו השמות של החולקים) שאף השלישי לא ימול.
327. מעשה בארבע אחיות בציפרי וכו'. בבבלי הנ"ל: דאמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן מעשה בארבע אחיות בצפורי וכו'.
428. ובא מעשה לפני חכמים וכו'. בד: לפני רבן שמעון בן גמליאל וכו'. וכ"ה בכי"ל ובבבלי הנ"ל, וכן מוכרח מן הסוגיא שם. ובכי"ע: לפני רבן גמליאל וכו'.
529. אמ' ר' נתן כשהייתי במזגת של קפוטקיא וכו'. וכ"ה בכי"ל. ובכי"ע: במזיגת קפוטיקיא וכו'. וכ"ה בשה"ש רבה פ"ז ב' (בד"ר): מעשה שבאתי למזיגת קפוטקיא וכו'. וכ"ה בבבלי כאן קל"ד סע"א בכ"י אוקספורד (עיין דק"ס, עמ' 313, הערה ש') ובחולין מ"ז ב' בכ"י ה' (אלא ששם בטעות: למזיגת) ובה"ג ה' טריפות ד"ו, קכ"ח ע"ב, וד"ב, עמ' 526. ובירושלמי הנ"ל: מעשה שהלכתי לקיסרין של קפוטקייא וכו'. והיא היא, שהרי מתחילה בירת קפוטקיא מזגה שמה (Mazaca, עיין בקדמוניות של יוסף הכהן ס"א פ"ו סי' קכ"ה), ובימי טיבריוס קיסר נשתנה שמה לקיסריא, כפי שנתפרש לנכון במלונות. ובד: כשהייתי במדינת של קפוטקיא וכו'. וכן בבבלי הנ"ל בדפוסים: פעם הלכתי למדינת קפוטקיא וכו', וכע"ז בשה"ש רבה הנ"ל בהוצאות החדשות, וצ"ל: למזיגת קפוטקיא וכו'. ובבבלי הנ"ל לעיל שם הובא עוד מעשה בר' נתן שהלך לכרכי הים ובא לפניו מעשה כעין זה, אלא שהתינוק היה אדום, ואמר לה לאשה שתמתין עד שיבלע דמו.
630-31. שלישי הביאתו לפני וכו'. וכ"ה בבבלי הנ"ל, ועיי"ש בתוספ' חולין ד"ה שלישי שהעירו שר' נתן סובר כרבי דבתרי זימני הוי חזקה. אבל בירושלמי, שה"ש רבה ובבלי חולין (לפי גירסת כל כתה"י, בה"ג הנ"ל ורי"ף שם): שלישי ומת, רביעי הביאתו וכו'. 26 וכ"ה בבבלי כאן במעשה הראשון (בילד שנמצא אדום) בכי"מ, עיין דק"ס שם, עמ' 313, הע' צ'. אבל במעשה שלפנינו הגירסא היא כמו בתוספתא, וכ"ה ברי"ף שם. ולפי גירסא זו אין ראייה שר' נתן סובר כרבי, אבל אין גם ראייה להפך, מפני שמעשה שהיה כך היה, עיין בבבלי יבמות ס"ד ב'.
733. והיו קורין אותו נתן הבבלי על שמי. וכ"ה בד. וכן היה בתוספתא לפני המאירי בפתיחתו לאבות, י"ב ב'. וכ"ה בבבלי הנ"ל. אבל בכי"ע, בכי"ל, בירושלמי חסרה המלה "הבבלי". ובשה"ש רבה הנ"ל: והוציאו 27 בפסיקתא רבתי פי' כ"ו, הוצ' רמא"ש, קכ"ט ע"ב: הריני מוציא את שמי צדקיה וכו'. שמו נתן כשמי. ובבבלי ב"מ פ"ד ב': ואסיקו להו אלעזר על שמיה. ובכי"פ שם: והעלו להם אלעזר על שמו. ועיין בבלי ר"ה י"ח א', יבמות ק"ה א'.