תוספתא כפשוטה על שבת טז:י

122-23. פגה שטמנה בתבן וכו'. בערוך ערך פג ד': בריש גמרא דפרק כל הכלים (קכ"ג א', עירובין ע"ז א') ת"ר בסוף תוספת שבת פגה שטמנה בתבן, פי' פגה כדכתיב (שה"ש ב' י"ג) התאנה חנטה פגיה, והן פירות שלא נתבשלו באילן, וטמנן בתבן להתבשל בחמות התבן להכשר לאכילה. ובירושלמי כלאים פ"א ה"ט, כ"ז ע"ב: תני פגה שטמנה בטבל וכו', וכ"ה בכי"ר שם, וכ"ה בשרי"ר (עמ' 102) מירושלמי פסחים פ"ב ה"ד, כ"ט ע"ב. ובכי"ל בפסחים שם: פגה שטמנה בגפן וכו', וצ"ל: בגפ', כלומר בגפת, וכ"ה בבבלי עירובין ע"ז א' בכי"מ ובכ"י אוקספורד, עיין דק"ס שם, עמ' 306, הע' ל'. אבל בהוצאות שלפנינו בפסחים שם, וכן בשבת פ"ג ה"ג, ה' סע"ד, כלפנינו: שטמנה בתבן. ועיין מ"ש בספרי הירושלמי כפשוטו, עמ' 404. וקשה לחבר ברייתא זו למשנתנו כאן, וכנראה שלפני התנא של התוספתא היו כאן משניות אחרות שרבינו הקדוש השמיטן במשנה.

223. חררה שטמנה בגחלים וכו'. פירש"י (בעירובין הנ"ל): וחררה שהטמינה אתמול בגחלים, ועכשיו כבו, ומ"מ מוקצין הן וכו'. אבל במאירי קכ"ג א' סד"ה ומ"מ כתב: גדולי המפרשים (הראב"ד בפירושו) פירשו אף כשיש שם גחלים, ומשום דבר שאין מתכוין, ופסיק רישיה אין כאן שאפשר שלא לכבות ולא להבעיר. וז"ש (=וזהו שאמרו) בירו' ר"א בן תדאי ור"ש אמרו דבר אחד (עיי"ש בירושלמי כלאים ושבת הנ"ל). ועיין ר"מ פכ"ה מה' שבת הי"ד ובכ"מ שם.

3אם מגולה מקצתה נוטל וכו'. ופירש"י: שיכול לאוחזה במקום המגולה, דאפילו טלטול מן הצד ליכא, שאין צריך להגביה התבן, אלא מגביה מקום המגולה, והתבן נשמט ונופל. ועיין בפי' הרא"ה שהביא בחידושים המיוחסים להר"ן קכ"ג א' ד"ה פגה.

424. אלעזר בן תריי וכו'. בבבלי עירובין ע"א ב' (בד"פ): ר"א בן תראי. ובכי"ל כאן: ר' אלעזר בן תדאי. ועיין מ"ש על תנא זה להלן עירובין פ"ה, שו' 25, ד"ה לעזר.

5תוחבן בשפוד או בסכין וכו'. ופירשו בגמרא שר"א בן תדאי סובר שטלטול מן הצד לאו שמיה טלטול. ועיין ברי"ף פ"ג סי' שמ"ב, במאור, מלחמות ור"ן שם, ובתוספות עירובין ע"ז ב' ד"ה מקצת.