תוספתא כפשוטה על שבת טז:יד

132-33. אין סכין את הכלים בשביל לייפותן. בתוספות בכורים ציין כאן לר"מ פכ"ג מה' שבת ה"ז שפסק: ואסור להדיח קערות ואלפסין וכיוצא בהן, מפני שהוא כמתקן, אא"כ הדיחן לאכול בהן סעודה אחרת באותה שבת. ובהשגות שם: כל זה אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול. ואעפ"י שעצם ההלכה של הר"מ מפורשת לעיל ספי"ב (עיין מש"ש), אבל מתוך מקום הברייתא כאן משמע שהאיסור של סיכת כלי הוא משום שנראה כמתקן, ולאו משום טורח. ונראה שבכלים שאינן כלי עור חדשים עסיקינן, ובהם סיכה אסורה משום מעבד, ואפילו אם רוצה להשתמש בהם בשבת, עיין לעיל פ"ג, שו' 36–37 ואילך ומש"ש.

233. אם לנאותן להתעטר בהן מותר. בד: אם לנאותן להשתמש בהן מותר. וכע"ז בכי"ל. ובכי"ע: ואם כדי לנאות בהן הרי זה מותר. ולכל הגירסאות פירושו שאם כיוון לעשות את הכלים נאים, כדי להתעטר בנויין מיד מותר, ואם מתעטר במראה הכלים זהו שימושם. ועיין מ"ש לעיל ח"ב, עמ' 713.

333-34. לא יתן אדן שמן על גבי טבלה של שיש וכו'. בר"מ פכ"א מה' שבת ה"ג: אין סכין את הקרקע, ואפילו היה רצוף באבנים וכו', שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול, ויבוא להשוות גומות בזמן שהוא עושה כן במקום שאינו רצוף. ומכאן למד רבינו שאפילו רצוף באבנים אסור, כפי שהעיר במרכבת המשנה במקומו. ועיין להלן. ובירושלמי (פ"ו ה"ב, ח' ע"א; סנהדרין פ"י ה"א, כ"ח א') מוסיף: רבן שמעון בן גמליאל מתיר. ואפשר שיש כאן אשגרה מלעיל תרומות ושביעית, עיין מ"ש לעיל ח"א, עמ' 473, ועיי"ש מ"ש על טיב המנהג להתעגל בשיש.

434. לפי שאין סכין וכו'. כלומר, מפני שאין סכין את הקרקע שאינו מרוצף באבנים, משום חשש השוואת גומות בקרקע, לפיכך גזרו אפילו בטבלה וברצפה של שיש, עיין רש"י קנ"א ב' ד"ה קרקע בקרקע. ועיין לעיל פ"ט, שו' 37–38 ואילך. ובמ"מ להר"מ הנ"ל: ובתוספתא פי"ז : 35 כחילוק הפרקים בד ובכי"ל, עיין לעיל פ"ח, הע' 23. אין סכין ואין נופחין ואין מדיחין וכו'. וכנראה שכן היה לפניו הנוסח בתוספתא, ואין כאן נתינת טעם לאיסור נתינת שמן על גבי שיש, אלא אף כאן בקרקע רצוף עסיקינן, ולפיכך כתב רבינו שם מה שכתב, עיי"ש. ועיין מ"ש להלן. ובירושלמי (פ"ג ה"ג, ו' ע"א; ע"ז פ"ג ה"ד, מ"ב ע"ד): מהו לקנח א"ל אסור. מהו להדיח א"ל אסור. ועיין בבלי מ' ב', קנ"א ב'.

534-35. ואין נופחין ואין מדיחין את הקרקע וכו'. ר"מ ומ"מ הנ"ל, ופירושו שאין מנפחין את האבק מן הקרקע 36 ושמא כוונתו שאין נופחין במפוח כדי לייבש את הרצפה, עיין בירושלמי שהבאנו לעיל בסמוך בפנים. ואין מדיחין וכו'. ועיין בתוספות צ"ה א' ד"ה שרא, ובתוספ' פסחים ס"ה א' ד"ה המכבד, ובתיו"ט שם פ"ה מ"ח וברש"י קנ"א ב' ד"ה קרקע בקרקע ובתכ"מ כאן.