תוספתא כפשוטה על שבת טז:כג

156-57. בהמה שאכלה פירות, אפי' כל היום כולו מטיילין וכו'. בבבלי נ"ג ב': דתניא בהמה שאכלה כרשינין לא יריצנה בחצר בשביל שתתרפא, ר' יאשיה מקיל. דרש רבא הלכה כר' יאשיה. 46 כ"ה הגירסא בכי"י ובראשונים, עיין דק"ס, עמ' 105, הע' ש', ועמ' 106, הע' ת'. ובר"ן על הרי"ף פ"ה סי' שנ"ז: כרשינין הרבה. וע"י כך יזיק לה, אם לא יריצוה בחצר לחממה. ורבינו פירש כן מפני שגרס גם ברי"ף: בשביל שתתרפא (כמו שהוא ברי"ף בד"י). אבל ברש"י במקומו: כדי שתתרפה גרסינן הכא, לשון ריפוי, שיהיו מעיה רפויים בשלשול ומוציאה רעי. וכן בירושלמי שביעית פ"ג ה"ד, ל"ד ע"ג: השוכר את הצאן אסור לנערה. מהו לנערה מוליכה ממקום למקום וכו', ההן דאזל לצורכה ולא מיתעני, ייזל מן אתר לאתר והוא מתעני. ומכאן שכן היו נוהגים בחול לטייל את הבהמה כדי שתטיל גללים. ומלשון הברייתא כאן משמע שלא התירו אלא לטייל את הבהמה ולא להריצה, וכברייתא שבבבלי.