תוספתא כפשוטה על שבת טז:כד
תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 16:24
Open in the reader →157-58. אין מבקרין את המומין ביום טוב וכו'. יפה פירש בח"ד שאין מדברין כאן במומי בכור, כפי שמוכח מן הסיפא ("אם לבו ביום מבקרין את המומין בשבת"), אלא במומי שאר קדשים. שוב פירש: "והיא גופא אשמעינן, דאע"ג דאין שבות במקדש, לאו בכל גוונא איתמר, אלא שבות צריכה התירו, שאינה צריכה לא התירו, ועיין בתי"ט פ' בתרא דעירובין". והמפרשים כאן תמהו על הירושלמי (ביצה פ"ג ה"ד, ס"ב ע"א) ועל הבבלי (שם כ"ו א' ואילך) שלא הביאו ברייתא זו. ונראה שאין עניינה לשם, שהרי המחלוקת של ר"י ור"ש היא בבכור, וטעם האוסר הוא מפני שהסיח דעתו ממנו בעיו"ט ואסור לשוחטו משום מוקצה, ואפילו אם נולד לו מום מערב יו"ט. 47 עיין מ"ש על כ"ז להלן ביצה פ"ג, שו' 11–12. אבל בנידון שלפנינו שאין שוחטין אלא אם כן אין בו מום, הרי המתיר אינו מחדש כלום, ואין כאן שום חשש של מוקצה. 48 ואינו דומה אפילו לראיית טריפה שרצו להשוותה בירושלמי (פ"ג ה"ד, ס"ב ע"א) ובבבלי (כ"ז א') לראיית מום בבכור, שהרי אם תמצא טריפה אסור לטלטלה. ולפיכך אם רוצה להקריב בו ביום מותר לבקרה, אבל אם רוצה להקריב למחר, אסור משום שנראה כמכין מיו"ט לחול. וכן הדין בקרבן תמיד 49 עיין מ"ש להלן בפנים ד"ה אם. ואפילו אם נאמר שבקור מעכב בתמיד אפילו אם היה תמים (עיין להלן פסחים פ"ה, שו' 27), הרי כאן בבקור שני עסיקינן, עיין במשנת תמיד פ"ג מ"ד. בשבת, עיין להלן. וכן מה שאמרו שאיסור ראיית מומין בבכור הוא משום דן את הדין, 50 עיין רש"י ביצה כ"ו א', ומ"ש להלן שם פ"ג, שו' 11–12. לא אמרו כן אלא בבכור משום שההיתר תלוי בחכם, ואפילו אם בוודאי יש בו מום, אסור להקריבו בלי היתר החכם, אבל בשאר קדשים הרי אמרו (בכורות ל"א א'): ורואה אדם את קדשיו ואת מעשרותיו, ואין כאן אלא הוראה באיסור והיתר. ומכל שכן בנידון שלפנינו שההיתר הוא שאין בו מום, ומותר להקריב ביו"ט, אלא שאסור לעשות כן מיו"ט ושבת לחול (ועיין ברש"י ערכין י"ג א' סד"ה קס"ד). ובקרבן תמיד בשבת מותר לבקר כמפורש במשנת תמיד פ"ג מ"ד, וכמו שאמרו בירושלמי (ר"ה ספ"א ומגילה ספ"ב): זה סדר תמיד לעבודת בית אלקינו בין בחול ובין בשבת, ואין כאן שבות שהתירו במקדש, אלא היתר גמור, וכמו שכתבנו לעיל.
258-59. אם לבו ביום מבקרין את המומין בשבת וכו'. וכע"ז בד ובכי"ל. אבל בכי"ע חסרות המלים "אם לבו ביום" ובמקומן יש ריוח פנוי ונקודות, ומסיים: מבקרין אותו ביום טוב אבל לא בשבת. ועיין מ"ש לעיל.