תוספתא כפשוטה על שבת יז:יא
תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 17:11
Open in the reader →123. לא יאמר אדן לחבירו הנראה שתעמוד עמי לערב וכו'. בכי"ו: הנראה כדי שתעמוד וכו', והמלה "כדי" חסירה בכל הנוסחאות, ואינה גם במקבילה שבבבלי ק"נ א' וע"ז ז' א'. ובכי"ע כאן ולהלן "נראה" במקום "הנראה", ואינו אלא תיקון סופרים. ובבאור המלה "הנראה" כתב רש"י (ע"ז ז' א'): "עתה נראה, לשון הבוא נבוא" (בראשית ל"ז, י'), כלומר, בלשון תמיה, האם באמת תבוא. ובתוספות ע"ז ז' א' ד"ה הנראה: פי' ר"י הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב. ולולא דברי רבותינו היה נראה שיש כאן ביטוי עממי עתיק, והוא צירוף של המלים "הן ראה" "הנה ראה," וכן מתרגמים השבעים את המלה הנה (וכן הן) ιδού, ראה. ויש כאן ביטוי של פקודה, הנה ראה הזהרתיך. וכן בספרי בהעלתך פי' פ"ד, עמ' 80: משל למלך בשר ודם שאמר לעבדו הנראה שתעמידני וכו', כלומר, הנה ראה שתעמידני. 15 לעיל שם: לבני אדם שאמרו למלך הנראה שתגיע עמנו אצל מושל עכו וכו', והמשל מגומגם מאד, עיין בהערות הרח"ש הורוביץ שם. וכנראה שהמשל לקוח מן המציאות, והמלך כאן אינו אלא קצין שבני העיר דרשו ממנו שישתדל בשבילם אצל מושל עכו. וכן להלן שם פי' פ"ז, עמ' 87: והיה יושב ומפקדו ואומר לו הנראה שלא יאכל מאכל רע וכו'. ובמדרש חכמים שם: השמר שלא תאכל וכו'. ובמכילתא דרשב"י, עמ' 62: אמ' לגדול הנראה שתעמידני לשלש שעות, אמ' לקטן הנראה שתעמידני עם הנץ החמה וכו'. ובמכילתא דר ישמעאל שם בשלח פ"ה, עמ' 105: אמר לקטן העמידני וכו', ואמר לגדול העמידני וכו'. ומכל המקומות ברור שיש כאן לשון של פקודה מוחלטת. ובתוספ' רי"ד כאן: "וברוב הספרים מצאתי כתוב ראה שתעמוד עמי לערב, ולא הנראה". אבל בר"מ פכ"ד מה' שבת ה"ד: מותר לאדם לומר לפועל הנראה שתעמוד עמי לערב, אבל לא יאמר לו היה נכון לי לערב שנמצא עושה חפצו בשבת. [תיקונים והשלמות: בחיבור כת״י על הרמב״ם והגאונים מאת ר׳ מאיר חבצלת שקראתי בקיץ ראיתי שמקור הר״מ הוא בשאילתות כת״י, עיין בהוצ׳ רש״ק מירסקי סי' א', עמ׳ ד', בשנו״ס.]
224. ר' יהושע בן קרחה אומ' או' אדם לחבירו הנראה וכו'. ואמרו בבבלי שם: דיבור אסור הרהור מותר. כלומר, שהרי אינו מזכיר לו שיעמוד עמו על מנת לשוכרו לפעולתו, אלא אומר לו סתם שיעמוד עמו. ובהלכות קצובות הוצ' מרגליות, עמ' 77: ומותר לעכב חבירו בשביל חובו ולומר לו עמוד עמי עד לערב. וכנראה שפירש כן את המאמר שלנו, ואמר כן לחבירו כדי שיגבה ממנו את חובו בחול, ועיי"ש בהערות הר"מ מרגליות.