תוספתא כפשוטה על שבת יז:ט

119. כל חשבונות שהו צריך להן בין שעברו וכו'. בבלי ק"נ א' בשינויים. ובמדרש הגדול יתרו כ', י', הוצ' מרגליות, עמ' תט"ז: וכל חשבונות שצריך להן בין שעברו ובין שעתידין לבוא אין מחשבין אותן בשבת. 12 עיין מ"ש להלן, שו' 20–21, סד"ה לא יטייל. ובמשנת ר"א (מדרש ל"ב מדות) פ"כ, הוצ' ענעלאו, עמ' 368: מניין לחשבונות שנקראו מלאכה, שנ' ויבא הביתה לעשות מלאכתו, לחשב חשבונותיו. ובת"א שם (בראשית ל"ט, י"א): ועל לביתא למבדק בכתבי חושבניה, ובת"י שם: ועל לביתא למיבחוש (לבדוק) בפנקסי חושבניה. ועיין בשכל טוב שם, עמ' 240, ומ"ש הרמ"מ כשר בתו"ש שם, עמ' 1501.

220. חשבונות שאינן אלא מה בכך מחשבי' אותן בשבת. בבבלי הנ"ל: אמר רב יהודה אמר שמואל חשבונות של מלך ושל מה בכך מותר לחשבן בשבת. תניא נמי הכי חשבונות שעברו ושעתידין להיות אסור לחשבן, של מלך ושל מה בכך מותר לחושבן וכו'. וברוב הנוסחאות בין במימרא של שמואל ובין בברייתא: של מה לך ושל מה בכך (עיין דק"ס, עמ' 362, הע' י', כ'). ועיין ר"ח וערוך ערך חשב, ובראבי"ה ח"א סוף סי' שנ"ט, עמ' 382, ובהערה 27 שם. ובקטעים מס' העתים שפרסם הרי"ל זלוטניק (אבידע) בירחון סיני (שבט-אדר תש"ה, עמ' ק"כ): אמ' רב יהוד' אמ' שמו' חשבונות של מה לך וחשבונות של מה בכך מותר לחשבן בשבת, ואית דגרסי חשבונות של מלך וחשבונות של הילך, תנ"ה וכו' חשבונות של מה לך וחשבונות של מה בכך וכו'. ועיי"ש בהערות הרי"ל זלוטניק, עמ' ק"ל, דברים של טעם, והביא שם מפיוט כת"י: יחד כעשיר כאביון, כשפל כעליון, כמלך כהילך וכו', והביטוי חשבונות של מלך וחשבונות של הילך היא אמרה עממית לאדם שמחשב חשבונות שאינם שלו. ולאמיתו של דבר נראה שאין הבדל בין מלך ובין מה לך, ויש כאן כתיב עממי שצרפו את שני המלים, כתיב רגיל בספרות א"י. וכן אמרו במס' יראת חטא פ"א (מסכתות זעירות הוצ' היגר, עמ' 74): ושנא את המבכך. וכן רגיל בירושלמי מפליגין במקום מה פליגין. ובמאירי בסוגיין: חשבונות של מה לך ושל מה בכך, כלומר שאין בהם צורך ולא תועלת וכו' אלא שטבעו נהנה בכך מותר. ועיין בירושלמי קידושין פ"ד סה"ז, ס"ו ע"א (ד' קרוטושין ס"ו ע"ב).