תוספתא כפשוטה על שבת ג:ו

117. סכין כל מיני סכות. בה"ג הנ"ל. ובירושלמי כאן פ"ט ה"ד, י"ב ע"א (מע"ש פ"ב ה"א, נ"ג ע"ב, יומא פ"ח ה"א, מ"ד ע"ד, תענית פ"א ה"ו, ס"ד ע"ג): דתני בשבת בין סיכה שהיא של תענוג, בין סיכה שאינה של תענוג מותר. וזו היא גם כוונת התוספתא כאן. ועיין במשנתנו פי"ד סמ"ג ואילך.

2אבל אין משמשין את המעיין. צ"ל: אבל אין ממשין את המעיין וכו', עיין מ"ש לעיל ח"א, עמ' 472. ובכי"ל: אבל ממשחין את המעין. וגירסא זו מתאימה לברייתא שבבבלי (קמ"ז ב' וסנהדרין ק"א א') ששנתה: סכין וממשמשין בבני מעיים 12 במשנה ספכ"ב חסרות המלים "בבני מעים" ברוב הנוסחאות. בשבת, ובלבד שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול וכו'. ברם הלשון "אבל" מגומגמת לגירסא זו, והנכון כבשאר הנוסחאות של התוספתא, והיא חולקת על הברייתא שבבבלי.

318. ואין חונקין בשבת. בספרי תס"ר ח"א, עמ' 123, שערתי שבבא זו דבוקה לשלפניה, כלומר, שאין חונקין את המעים בשבת, והיינו שאין מלפפין את הבטן בהידוק ובדוחק. עכשיו ראיתי בצפנת פענח פכ"א מה' שבת ה' ל"א שכתב על דברי הר"מ שם ("ואסור לדחוק כריסו של תינוק כדי להוציא הרעי שלו וכו' "): עיין תוספתא שבת פ"ד אבל אין משחין את המעים (כלומר, הרישא כאן וכגי' ד). ויותר נראה שמקור הר"מ הוא מכאן (ואינו עניין לבבלי שבת ס"ו ב' שפסקה הר"מ להיתר באותה הלכה שם). וכנראה שכן הבין במרכבת המשנה על הר"מ שם.