תוספתא כפשוטה על שבת ו:יח
תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 6:18
Open in the reader →140. הנותנת ביצים ועשבי' בכותל וטחה בפניהם וכו'. בבבלי ס"ז ב': המקבעת 77 כגירסת הערוך ערך קבע א'. וכן מביא רש"י בשם אית דגרסי. ולפנינו בבבלי: המבקעת וכו'. ובגליון כי"מ שם: המבקעת ביצים והניח בפני אפרוחים. ביצים בכותל והטח (שמא צ"ל: וטחה) בפני האפרוחים וכו'. ובל"ב מדות גרס בתוספתא: הנותנת ביצים ועדשים בכותל וטחה (בכי"ב שם: ושחה ) בפניהם וכו'. ופי' בערוך (עיין הערה 77): לאחר שיצאו האפרוחין מן הקליפה, לוקחין קליפי בצים ונוקבין אותן, ונועצין אותן במקל בכותל. 78 פליניאוס (תולדות הטבע סכ"ח פ"ד, סי' י"ט) אומר שהנוהג הוא לאחר אכילת ביצים לרסס מיד (protinus frangi) את קליפתן או לקדוד ולקדוח אותן (perforari). ואף כאן טחה פירושו שהיא טחה (נוקפת) ומרססת את הביצים בכותל, עיין ערוך ערך טוח.
241. ומונה שבעה ואחד. וכ"ה בד, כי"ל ול"ב מדות. ובכי"ע חסרה המלה "ואחד". ובבבלי הנ"ל: המרקדת (עיין להלן) והמונה שבעים ואחד אפרוחין, בשביל שלא ימותו. ובגליון כי"מ שם מיד אחרי "אפרוחים" (עיין מ"ש לעיל, סוף הע' 77): ומנה שבעים ואחד, וכ"ה בילקוט ד"ר וכ"י. וכנראה, שגרסת התוספתא שלפנינו המקויימת ע"י ד, כי"ל ול"ב מדות נכונה, והיא מונה אחד ואחד, שתים ואחד, עד שבעה ואחד, כמנהג כהן גדול ביום הכפורים, לשיטת ר' אליעזר (עיין להלן יומא פ"ב, שו' 132), וגומרת את המניין מתוך שבע.
3הרי זה מדרכי האמורי. וכן היה לפני בעל ל"ב מדות, וכ"ה בבבלי. אבל בכ"י אוקספורד שם, וכן בילקוט (בשם הבבלי): אין בו וכו'.