תוספתא כפשוטה על שבת ו:יט

1הכוברת אפרוחים בכברה וכו'. וכן מייעץ קולומילא: 79 de re rust. ס"ח פ"ה, סי' ט"ז. האפרוחים ניתנים בכברה וכו' ומעשנים תחתיהם 80 Cribro etc. pulli superponantur etc. fumigentur. וכו', עיין לוי הנ"ל (לעיל, הע' 2), עמ' 39. ובבבלי שהעתקנו לעיל: המרקדת והמונה שבעים ואחד וכו'. ושמא אף שם הכוונה שהיא מרקדת (כוברת) את האפרוחים, ולא שמרקדת בפניהם.

242. והנותנת ברזל בין האפרוחים. עיין מ"ש ע"ז להלן בסמוך.

3הרי זה מדרכי האמורי. אם. וכ"ה בד. אבל בכי"ע וכי"ל חסר כ"ז. וכן חסר כ"ז בילקוט ובא"ח (אלא שהם גרסו בסוף ההלכה: הרי זה מדרכי האמורי, עיין להלן).

442-43. מפני הרעמים ואם מפני הברק. לוי הנ"ל (לעיל הע' 2), עמ' 39, העיר על דברי פליניאוס 81 תולדות הטבע ס"י פע"ה, סי' קנ"ב. האומר שהביצים שיושבת עליהם התרנגולת מתמזרות בשעת הרעמים, והוא ממשיך 82 שם סי' קנ"ג. שהתרופה הטובה ביותר לשמור אותן מקלקול זה הוא ליתן מסמרים של ברזל תחת מקום מושב הביצים. וכע"ז אומר קולומילא 83 בספרו הנ"ל (לעיל הע' 79) סי' י"ב. שנוהגים לתת ראשי שום עם מסמרים של ברזל תחת מקום מושב הביצים, וחושבים שהיא תרופה בדוקה שלא יתקלקלו ע"י הרעמים. 84 בבית תלמוד ח"ה, עמ' 298, ציין הרב אפפענהיים לרבינו בחיי פרש' נח (בעניין דור ההפלגה) שכתב: כשם שמצינו אף בדורנו זה קצת החכמים שיודעים כח לקשור חלק אחד מן הברד שלא יבא אלא בגבול ידוע. וכמה חכמים הגיהו שם: הברק (עיין מגצין של ברלינר חי"ח, עמ' 117, הע' 71). וכבר העירו (מגצין שם) שאין להגיה, מפני שבוודאי כיוון ל־χαλαζοφύλαξ שהזכירו אותו הסופרים היונים והרומים, ואינו עניין לכליא בדקא שהמציא פרנקלין. ולא עוד אלא שאף הר"מ במודה נבוכים ח"ג פל"ז מזכיר את קישור הברד. וכל דברי הרב אפפענהיים בבית תלמוד הנ"ל בבאור התוספתא כאן צריכים מחיקה מתחילה ועד סוף, ואין שום יסוד לטעות הדפוס שעליה בנה את יסודו, וחיזק אותו להלן שם, עמ' 326, הע' 1. ובד ובכי"ע (לשיטתם): ומפני הברק.

543. הרי זה מותר. וכ"ה בד. וכן ("מותר") בכי"ע ובכי"ל, אלא שלפי גירסת שני כת"י הללו מותר לכבור אפרוחים בכברה, ולא נזכרה כלל ההלכה של נתינת ברזל בין האפרוחים שלא מפני הרעמים. אבל בילקוט, א"ח, ול"ב מדות: הרי זה מדרכי האמורי.