תוספתא כפשוטה על שבת ח:יא
תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 8:11
Open in the reader →130. המוציא קשר המוכסין עד שלא הראהו למוכס חייב וכו'. במשנתנו פ"ח מ"ב: נייר כדי לכתוב עליו קשר מוכסין, והמוציא קשר מוכסין חייב. ומסתימת לשון המשנה משמע שלא חילקה בין אם עדיין לא הראה את הקשר למוכס, ובין אם כבר הראהו. והיא כר' יהודה להלן. וכן פסק הר"מ בפי"ח מה' שבת הט"ו. וברמב"ן למשנתנו: ויש לפרש והמוציא קשר מוכסין חייב, אפי' לאחר שהראהו למוכס. וסתמא כר' יהודה. ואשר לקשר מוכסין, הרי נשתמרו בידינו קבלות של המוכס ובהן מפורש שם המשלם וטיב המכס, וכן נמצאו כמה חותמות של מתכת שהיו מקשרים אותן לסחורה ששלמו בעדה מכס. ומתוך הסוגיא בתלמוד נראה שמדברים כאן בקשר של נייר גרידא, ומכאן שהמכס היה פעוט שלא היה כדאי לעשות קשר מקלף (עיין רש"י ע"ח רע"ב ד"ה קלף), ולפיכך מסתבר שמדברים כאן במכס של גשרים, 56 עיין בבלי שבת ל"ג ב' וע"ז ב' ב' ובתוספות שם ד"ה הרבה. והמכס היה קטן מאד. 57 שהרי ברור שאין מדברים כאן במכס של סחורה. שהחותמת שלה היתה של מתכת, והיתה מחוברת לסחורה, ואין מוציאין את החותמת בלי הסחורה. והמוכס היה קומע וקושר הרבה קשרים בביתו 58 עיין מ"ש לעיל ח"א, עמ' 219, ומוכח משם שיש לפנינו קשר ממש, ועיין בפיה"מ להר"מ למשנתנו כאן. והיה מוכר אותם לאנשים שהשתמשו תכופות בגשר. בפנים הנייר היה חותם בשתי אותיות גדולות (majuscules) 59 בר"ח ע"ח ב': ב' אותיות בכתב יוני, שהן גדולות מאותיות שלנו (ועיין בגמרא וברש"י שם). ואפשר ששתי האותיות סימנו את תחנת המכס. ומקשרו וחותם עליו מבחוץ. בראש הגשר היה העובר מראה את הקשר למוכס העומד שם, והוא היה קורע את הקשר וסותר את החותם החיצוני, כדי שלא יוכל להשתמש בו שנית. מאידך גיסא היתה בידי העובר קבלה ששלם את המכס, וכך אפשר היה לבדוק שלא שיחד את המוכס שעמד בראש הגשר. ואעפ"י שלא מצאתי סמוכים להשערתי בשום מקום אחר, הרי רק על פיה אפשר להבין את הברייתא ואת הסוגיא בבבלי, ע"ח ב'.
231-32. מפני שמשמרו להראותו לבעל המכס. וכן בכי"ל: לבעל מכס. ובד ובכי"ע: לבעל המוכס. ובירושלמי פ"ח ה"ב, י"א ע"ב: שהוא ראוי להראותו למוכס אחר. ובבבלי הנ"ל: מפני שצריך לו. ונחלקו שם אמוראים למה צריך לו, ואין מכאן סתירה לאף אחד מן הפירושים שם, מפני שבעל המכס היה בוודאי ממנה איש אחר שיבדוק אם לא שחדו את הראשון שיתן לו לעבור בלי מכס ולא נתן לו קשר, והבדיקה היתה יכולה להיות או ע"י בעל המכס עצמו, או ע"י "רהיטי מוכסא", או ע"י מוכס שני. ועיין מ"ש לעיל.