תוספתא כפשוטה על סוטה א:ה

124. עומדת מבפנים והכהן עומד בחוץ. וכ"ה ("מבחוץ") בד, בכי"ע, בתוספ' ח' א' הנ"ל ובילקוט נשא רמז תש"ו בשם התוספתא, ואין להגיה. ובספרי נשא פי' י"א, ריש עמ' 17: כהן נפנה לאחוריה ופורעה, כדי לקיים מצות פריעה וכו'. ופירש הראב"ד: 9 הובא בהגהות ובאורים בסוף הספרי עם הגהות הגר"א. מדכתיב האשה לפני ה' ולא כהן לפני ה'. והיא התוספתא שלפנינו, עיין להלן. ועיין בפי' הנצי"ב, עמ' נ"ד ואילך. ופשיטא שיכול לפרוע את ראשה כשעומד מאחריה, אבל אוחז בבגדיה כשהוא עומד מן הצד, עיין להלן שו' 32: ועומד בצד סוטה וכו'. ולהלן מנחות פ"י ה"ו: אין מקדישין בפנים אלא בחוץ. ופירש באו"ש פ"ג מה' פסולי המוקדשין ה"כ שלפנינו פירוש למשנתנו שם (פ"ט מ"ג) ששנתה רביעית מים למצורע וחצי לוג מים לסוטה, ולזה אמר ששני דברים אילו היפוך מכל כלי שרת, שמקדשין בחוץ ואינן מקדשין בפנים, שהרי טהרת מצורע היתה מחוץ לחומה, ובהשקאת מי סוטה היה הכהן עומד בחוץ, כמפורש בתוספתא כאן. ובאמת אין צורך להביא את התוספתא, עיין ברש"י ובמיוחס לר"ג שם בבבלי פ"ח ב' שגרסו בגמרא: אי לחצי לוג של מי סוטה חוץ הוא . ופירשו: שהיה משקה אותה בחוץ, בשער ניקנור וכו'. ומפורש (פסחים פ"ה ב') ששער ניקנור לא נתקדש. ובר"מ פ"ד מה' מחוסרי כפרה ה"ב: המצורע עומד חוץ לעזרת ישראל כנגד פתח מזרחית, באסקופת שער ניקנור ופניו למערב, ושם עומדים כל מחוסרי כפרה בעת שמטהרין אותן, ושם משקין את הסוטות. ואף בפ"ג מה' סוטה ה"ד: "כנגד שער המזרח מבחוץ" כוונתו באסקופת שער ניקנור כנגד פתח השער. ועיין בספרי דבי רב לרד"פ, כ' ע"ב, שהאריך בזה. ולא עוד אלא שמסתבר שהבבא הנ"ל שבתוספתא מנחות מחוברת לשלפניה: חצי לוג לתודה ורביעית לנזיר שאף הם אין מקדישין בפנים אלא בחוץ, עיין בבלי מנחות פ"ח ב' הנ"ל ומ"ש בקרן אורה שם, ד"ה גמרא ואי נזיר.

225. אשה לפני ה', ואין כהן לפני ה'. וכ"ה בתוספות, בילקוט הנ"ל, ובפי' הראב"ד שהבאנו לעיל סד"ה עומדת. ופירושו שלא יהא הכהן חוצץ בינה לעזרת ישראל, שתעמוד לפני ה' בלי חציצה. ובס"ז נשא, עמ' 234: והעמידה לפני ה' . יפנה עליה את העזרה. והכוונה שמפנה את העזרה מן הכהנים ומן האנשים שבאו לראותה (עיין במשנתנו פ"א מ"ו). ובמתנות כהונה (במ"ר פ"ט סי' ל"ב) פירש ע"פ התוספתא שלנו, עיי"ש.