תוספתא כפשוטה על סוטה יב:ב

111-14. נגד שלשים ושש שנה שנגזרה גזירה על מלכי ארם שיהו שטנין על ישראל, ובאחרונה עתידין ליפול ביד בני דוד וכו'. שהרי כתוב (מ"א י"א, כ"א) והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבתיו וכי מת יואב שר הצבא וכו'. וכנראה שהשמועה הגיעה אליו אחר שלש שנים, בשעה שנשא שלמה את בת פרעה, וכן בסע"ר פט"ו, ל"ג ע"א: ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד (מ"א ג', א') באותו הפרק והדד שמע במצרים וגומר (שם י"א, כ"א), ויהי שטן (שם י"א, כ"ה) וכו', מה ת"ל למען זאת (שם י"א, ל"ט), אלא כנגד ל"ו שנים שנתחתן שלמה בפרעה מלך מצרים, מה תלמוד לומר אך לא כל הימים (שם), כבר גלה לפניו שאסא עומד לקלקל. ובסע"ר פט"ז, ל"ה ע"א: וכנגד ל"ו שנה שנגזרה למלכי ארם להיות שטן לישראל, ובאחרונה יפלו ביד בית דוד, לכך נאמר בשנת שלשים ושש, למלכות אסא (דה"ב ט"ז, א'), בשנת שש עשרה לאסא, מאחר שנפל בידו זרח הכושי, היא שנת ל"ו לשלמה משמת (כלומר, שנת ל"ו לחלוקת המלכות) וכו', באותה שעה כרתו ברית מלך ישראל ומלך ארם לעלות ולהתגרות באסא, וקלקל אסא, ויוצא אסא כסף וזהב וגו' (דה"ב ט"ז, ב') וכו'. כלומר, אסא לא בטח בה' (עיי"ש ט"ז, ז'), בשעה שכבר נגזרה גזרה שיפול הדד בידו ותחזור מלכות בית דוד למקומה, אלא שלח לו שוחד כסף וזהב מאוצרות בית ה' ובית המלך. ולפיכך מנה הכתוב כאן "בשנת שלשים ושש", בזמן שנגמרה הגזרה לחלוקת המלכות קלקל אסא.

216-17. וימת כדבר ה' אשר דבר אליהו וכו'. וכ"ה במקרא (מ"ב א', י"ז), וכן מוכח מן העניין. אבל בכי"ע בשיבוש: וימת כדבר ה' אשר דבר ביד אוריהו . וכ"ה גם בילקוט ד"ה (רמז תתרע"ז הנ"ל), והעתיק מאותו כ"י משובש.

317-21. וימלך יהורם תחתיו בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה. אפשר לומר כן, והלא יהושפט מלך אחריו חמש שנים וכו'. בסע"ר פי"ז, ל"ו ע"ב: אפשר לומר כן, והלא הוא מלך בשנת י"ט ליהושפט, 5 במקרא (מ"ב ג' א') מפורש: ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה . ועיין בהערתו של ר"ד רטנר לסדר עולם רבה שם, הערה י"ז. ויהושפט מלך עשרים וחמש שנה (מ"א כ"ב, מ"ב), ואפילו אם נניח שהכתובים נקטו שנים מקוטעות (ועיין מ"א כ"ב, נ"ב), הרי לכל הפחות מלך עדיין יהושפט חמש שנים אחרי יהורם בן אחאב, וכיצד אפשר לומר (מ"ב א', י"ז): וימלך יהורם תחתיו בשנת שתים ליהורם בן יהושפט! ובתרגום השבעים (מ"ב א', י"ז) חסרות המלים "וימלך יהורם תחתיו בשנת שתים ליהורם בן יהושפט כי לא היה לו בן", ובסוף הפרק נוסף: ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון שתים עשרה שנה בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה. ויעש הרע בעיני ה' רק לא כאחיו(!) וכאמו, ויסר את מצבות הבעל אשר עשה אביו וישבר אותם (καὶ ουνέτριψεν αὐτάς). רק בחטאות בית ירבעם אשר החטיא את ישראל דבק, לא סר מהם. ויחר אף ה' בבית אחאב . אבל להלן פ"ג, א' ואילך תרגמו כמו שהוא לפנינו במקרא, אלא ששם החסירו את המלה "בשמרון".

426-29. ראוי היה ליהרג באותו שעה, אלא מלמד שבשכר זעקה תלה לו הכתו' שבע שנים, והיה מונן לבנו. וכ"ה ("מונן") 6 והגר"א הגיה: מוכן. גם בד. ובכי"ע ובילקוט הנ"ל: והיה מונה לבנו, כלומר, הכתוב היה מונה לבנו. ובסע"ר פי"ז, ל"ו ע"ב הנ"ל: ועלתה מלכות לבנו, ועיין בהערת רטנר שם, הערה כ'. ובמדרש במ"ר פכ"א, ו', וכן בתנחומא פנחס סי' ג' (הוצ' בובר סי' ה'): למה לא נאמר כאן (כלומר במ"ב ג', י"ב) ביהושפט מלך וכו', ויש אומרים מפני שנגזרה גזירה שיהרג עם אחאב, והיה הכתוב מונה לבנו מאותה שעה. ועיין ברש"י וברד"ק מ"ב ח', ט"ז, ובהגהה שבתנחומא כי"ר שהביא בובר בתנחומא פ' פנחס סי' ה', הערה ל"א.