תוספתא כפשוטה על סוטה יב:ג

135-36. ובמקום אחר הוא אומ' בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו. וכ"ה בד, אבל בכי"ע ובילקוט דבה"י הנ"ל חסרה קושיא זו. וכגירסת ד וכי"ו כ"ה גם בסע"ר ספי"ז ל"ז ע"א, ועיי"ש הערה כ"ז. ובתירוץ שלהלן מתורצת אף הקושיא ממלכים.

237-38. היאך אפשר לבן שיהא גדול מאביו שתי שנים. כלומר, יורם אבי אחזיה מת כשהוא בן ארבעים שנה (כמבואר בדה"ב כ"א, כ'), וכיצד אפשר לומר (שם כ"ב, ב') שאחזיה בנו היה בן ארבעים ושתים שנה במלכו. וברש"י מ"ב ט', כ"ט, ובמיוחס לרש"י דה"ב כ"ב, ב', הביאו את הקושיא ואת התירוץ בשם סע"ר והתוספתא דסוטה, ועיין רד"ק שם ומ"ב ח', כ"ו.

338-42. אלא כיון שהשיא אסא מלך יהודה את בתו של עמרי מלך ישראל ליהושפט בנו לאשה, נגזרה על מלכות בית דוד שתכלה עם בית אחאב וכו'. וכ"ה בד, בכי"ע, בילקוט, בסע"ר וברש"י ובמיוחס לרש"י הנ"ל, ובסע"ר רפי"ז, ל"ה ע"ב. וכבר העיר רש"י (ובמיוחס לרש"י) הנ"ל: בכל המקרא לא מצינו שנשא יהושפט את בת עמרי, אך מצאתי (דה"ב י"ח, א'): ויתחתן לאחאב , ושמא זו היא אחותו שנשא, 7 וצ"ל שיהורם בן יהושפט בן מאשה אחרת היה, עיין מ"ב ח' י"ח. דבהי"ב כ"א, ו', כ"ב, ב'. ובשנת ל' ואחת לאסא נשאה, שנאמר בשנת ל"א לאסא מלך עמרי (מ"א ט"ז, כ"ג) וכו'. וברד"ק מ"ב ח', כ"ו ממשיך: ומשנת ל"א לאסא עד שמת אחזיה מלך יהודה מ"ב שנים, כיצד תשע שנים לאסא (כלומר שהרי אסא מלך מ"א שנה, כמבואר בדה"ב ט"ז, י"ג) וכ"ה ליהושפט (מ"א כ"ב, מ"ב) הרי ל"ד, ושמנה שנים ליהורם (מ"ב ח', י"ז, דה"ב כ"א, כ'), הרי מ"ב. ועיין בס' חסידים סי' תתתתש"א, עמ' 460, שם סי' תתקפ"ט, עמ' 244. ונראה שחז"ל פירשו "בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו" שמלכותו חלה בארבעים ושתים שנה של הגזירה, שהיה בן תקופת ארבעים ושתים שנה, דוגמת "אלוליים" שבמשנת בכורות פ"ט סמ"ה, שקראו להם "בני אלול" (ירושלמי ר"ה פ"א סה"א, נ"ו ע"ד, שקלים פ"ג סה"א, מ"ז ע"ב), או שבמלכו היה ראוי לארבעים ושתים שנה של הגזירה (דוגמת "בן מות", "בן הכות הרשע", וכמו שמצוי בלשון חכמים), וכמו שממשיך הספר: גם הוא הלך בדרכי אחאב וכו', וכמו שמסיימת התוספתא: ומאלים היתה תבוסת אחזיהו . ובאמת באותו יום כלה בית אחאב גם ביהודה, ולא נשארה אלא עתליהו, וכבר לא היתה בת בנים, וראו אז בעליל שלא יהא שריד לבית אחאב. ואף מבית דוד לא נשאר אלא יואש בן אחזיה מאשתו צביה מבאר שבע (דה"ב כ"ד, א'). ועיין בבלי סנהדרין צ"ה ב'. ואין להתפלא על פירוש חז"ל כאן, שהרי כבר אמרו (וי"ר פ"א, ג'): לא ניתן ספר דברי הימים אלא לידרש. ובבבלי מגילה י"ג א': ר' שמעון בן פזי כי הוה פתח בדברי הימים אמר הכי, כל דבריך אחד הם (עיי"ש בפירש"י, והכוונה ג"כ שהם אחד גם עם ספר מלכים) ואנו יודעין לדורשן, ועיין בהערות ר"מ מרגליות שם, עמ' ח'. ועיין מ"ש לעיל, שורה 7–11, ד"ה ונראה לי בפירושו.