תוספתא כפשוטה על סוטה יב:ד
תוספתא כפשוטה על סוטה · Tosefta Kifshutah on Sotah 12:4
Open in the reader →145-47. כיוצא בו, כולם נתיחסו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל. בפסוק (דה"א ה', י"ז) חסר "בן יואש". ובכי"ע: בימי יותם בן עוזיהו ובימי ירבעם מלך ישראל. ובסע"ר ספי"ט, ל"ט ע"ב, הובא הפסוק כלפנינו במקרא. ונראה שהתוספתא לא נקטה את הפסוק כמו שהוא, אלא שהוסיפה את שמות האבות דרך ביאור.
248-49. והלא עוזיהו קבר את ירבעם ועוד שלשה מלכים אחריו. וכ"ה בד, כי"ע וילקוט דברי הימים ריש רמז תתרע"ז הנ"ל. וכ"ה בסע"ר הנ"ל, ועיי"ש בהערת רטנר, הערה כ"ה, ודבריו אינם מדוייקים. ובאמת קבר עוזיהו ארבעה מלכים אחרי ירבעם בן יואש, שהרי ירבעם מת בשנת שלשים ושמנה לעוזיהו (מ"ב ט"ו, ח'), ופקחיהו בן מנחם נהרג בשנת חמשים ושתים לעוזיהו (מ"ב שם ט"ו, כ"ז), והרי בנתים היו ארבעה מלכים בישראל אחרי ירבעם שמתו בימי מלכותו של עוזיהו, והם: זכריהו בן ירבעם (מ"ב ט"ו, ח'), שלום בן יבש (שם ט"ו, י"ג), מנחם בן גדי (שם ט"ו, י"ד), פקחיה בן מנחם (שם ט"ו, כ"ז), אלא שלא חשב את שלום בן יבש משום שלא מלך אלא ירח ימים (שם ט"ו, י"ג).
350-52. אלא כל אותן עשרים וחמש שנה שהיה עזיה המלך מצורע, יותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ. וכ"ה ("עשרים וחמש שנה") בד. וכן ביוחסין השלם, ט' ע"ב: והיה כ"ה שנים מצורע, כדאיתא בתוספתא. וכן בסע"ר ספי"ט הנ"ל: אלא כל כ"ה שנה וכו'. ובכי"ע: מלמד שכל אותן שנים 8 וכן היתה הגירסא לפני הראב"ד גם בסע"ר, עיין בפירושו לתו"כ מצורע סוף פרשה א', ע"א ע"א. עיי"ש היטב. שהיה עוזיהו מצורע, יותם בנו שפט (ע'ם') את עם הארץ. וכן הגירסא בילקוט הנ"ל, אלא ששם: שפט את הארץ. וכן, כנראה, היתה הגירסא גם בכי"ע, והוסיפו אח"כ "עם" שלא במקומו, ומחקוהו והכניסוהו במקומו ע"פ המקרא. והתוספתא כאן ובסע"ר הנ"ל נקטו את לשון הכתוב בדה"ב כ"ו, כ"א, ולא את לשון הכתוב במ"ב ט"ו, ה'. ועיין באבות דר"ן נו"ב פט"ז, י"ח ע"ב, ובהערה ו' שם. ובסדר עולם הנ"ל פי"ט הנ"ל, ל"ט רע"ב, מוכיח מן החשבונות שבכתובים שעוזיהו נתנגע בשנת עשרים ושבע למלכותו (עיין רש"י ישעי' ז', ח'), ומכיון שמלך חמשים ושתים שנה (מ"ב ט"ו, ב') הרי היה מצורע עשרים וחמש שנה. ובפי' חרד"ק מ"ב ט"ו, א': ובדברי רז"ל ג"כ 9 תוספתא נגעים פ"ה ה"ו, תו"כ מצורע סוף פרשה א', ע"א ע"ב, בבלי מו"ק ז' ב'. יותם לא היה לעוזיהו אלא בימי חלוטו וכו'. ובפי' הראב"ד לתו"כ הנ"ל (בהערה 8) מביא את סע"ר הנ"ל, ומוכיח מן החשבונות שלא מלך יותם אלא לי"ב שנים אחר מיתת ירבעם וכו' ומסיק: והא דאמרינן כל אותם שנים שנתנגע עוזיהו היה בנו יותם שופט, כל אותם שנים לאו דוקא, שהרי משנתנגע עוזיהו נולד יותם.