תוספתא כפשוטה על סוטה יד:א

11-2. רבן יוחנן בן זכיי אומ' משרבו הרצחנין, בטלה ערופה וכו'. במשנתנו פ"ט מ"ט: משרבו הרצחנים בטלה עגלה ערופה, משבא אלעזר בן דינאי וכו', ולא נזכר שם ר' יוחנן בן זכאי אלא להלן בבטול מים המאררים. וכן לא נזכר שמו בברייתא שלנו שבבבלי מ"ז ב'. ועיין מ"ש להלן בסמוך. ומהרי"ן אפשטין במבואות לספרות התנאים, עמ' 400, הערה 41, כתב שהמשנה והתוספתא מבדילים בין "בטלה" ו"פסקו", כלומר מאליהם. ברם אין שום הבדל ביניהם אלא לעניין גיוון הסיגנון, ואף אין הבדל בין ר' פלוני ביטל לבין ר' פלוני הפסיק.

22-4. לפי שאין עגלה ערופה באה אלא על הספק, עכשיו רבו ההורגין בגלוי. וכ"ה בברייתא שבבבלי הנ"ל. ובספרי שופטים ריש פיס' ר"ה, הוצ' ר"א פינקלשטין, עמ' 240: כי ימצא (דברים כ"א, א'). ולא בשעה שמצוי. מיכן אמרו משרבו הרצחנים בטלה עגלה ערופה משבא אלעזר בן דיניי וכו' (כלשון משנתנו). ואף שלא נקבע בוודאות מי הוא אלעזר בן דיניי, 1 עיין בספרות שצויינה בהערות ר"א פינקלשטין לספרי הנ"ל. אבל מסתבר שעגלה ערופה בטלה בסוף ימי הבית השני, בימי רבן יוחנן בן זכאי. והנה בספרי (וכן בירושלמי כאן רפ"ט, כ"ג ע"ב) הנ"ל אמרו שאין מביאין עגלה ערופה בשעה שהחללים מצויין. וכן מפורש בירושלמי כאן פ"ט ה"א, כ"ג רע"ג, אלא שיש שם השמטה ושיבוש (והמפרשים נשתבשו בפירושו), והנכון הוא בשרידים מן הגניזה הוצ' הר"ל גינצבורג (ואני מכניס בסוגריים את ההשמטה שבדפוסים): אמר ר' פינחס בי ר' בון נאמר כל אותן ארבע עשרה שנה [לא היו עורפים, דכ' כי ימצא , לא בשעה שהן מצויין. וכל אותן ארבע עשרי שנה] מצויין 2 וכ"ה ("מצויין") גם בכי"ר, ובכי"ל חסרה מלה זו והושלם בין השורות "מצויינין". וכן הדפיסו בד"ו. היו. ונראה שאין שם אלא דימוי בעלמא, וכשם שלא היו מביאין עגלה ערופה בסוף בית שני, כן לא הביאו באותן י"ד שנה שכיבשו וחילקו, משום שהחללים היו מצויים, ותלו שגויים הרגו אותם, אעפ"י שמצאו קרוב לעיר שאין בה גויים.