תוספתא כפשוטה על סוטה יד:ב

14-5. משרבו המנאפין, פסקו מי מרים וכו'. במשנתנו הנ"ל מוסיף: ורבן בן זכאי הפסיקן שנאמר (הושע ד', י"ד) לא אפקוד על בנותיכם וכו'. ואף שם אין הכוונה שציווה והפסיקו, אלא קיים את המצב שבמציאות, ומצא לו אסמכתא מן הכתובים. ועיין ירושלמי פ"ט ה"ט, כ"ד ע"א, בבלי מ"ז ב'. ועיין ספרי נשא סוף פיס' כ"א, עמ' 25, מדה"ג נשא, הוצ' פיש, עמ' קכ"א, הוצ' רבינוביץ, עמ' ע"ג. ועיין מ"ש מהרי"ן אפשטין במבואות לספרות התנאים, עמ' 400.

25-6. שאין מי מרים באין אלא על הספק. בבלי מ"ז ב', בכי"מ, ונשמט לפנינו. וכן בחזקוני נשא, קי"ב ע"ג: לפי שאין המי' באין אלא על הספק. כך נדרש במסכת סוטה.

36-7. עכשיו כבר רבו הרואין בגלוי. וכ"ה בד. ובכי"ע חסר כ"ז. אבל היה כן גם לפני הר"מ שפסק פ"ג מה' סוטה הי"ט: משרבו המנאפין בגלוי וכו', וניסח ע"פ התוספתא כאן. ובירושלמי פ"ט ה"ט, כ"ד ע"א: לאלה בקרב עמה (במדבר ה', כ"ז), בזמן שעמה שלום, לא בזמן שעמה פרוצים.