תוספתא כפשוטה על סוטה יד:ט

152-53. משרבו זחוחי הלב, רבו מחלוקות בישראל. וכ"ה בבבלי הנ"ל וחולין ז' א'. ובד: משרבו זהיהי הלב וכו'. ובכי"ע: זהוהי הלב (אצל צוק' בטעות: זהורי הלב). וכן גרס ("זהוהי") בערוך גם בבבלי כאן, והיא זהוהי היא זחוחי, עיין ערוך ערך זה (ג') וערך זח. וכ"ה בסורית, ופירושו גבוהי לב. ועיין בערוך שם שהעיר גם על לשון הבבלי בחולין ז' א': ת"ח שאמר דבר הלכה וכו' ואמרי לה אין מזחיחין אותו וכו'. והנה ברש"י ובמיוחס לרבינו גרשם (בחולין) פירשו שהכוונה לתלמידים זחוחי לב, ורבתה המחלוקת בדברי תורה, וכמו שאמרו להלן בסמוך בתלמידי ב"ש וב"ה, וכן מוכח מגירסת כי"ע להלן בסמוך. וכבר הראינו שהתוספתא שהיתה לפני רש"י (והצרפתים) מטיפוס כי"ע היא (עיין מ"ש במבוא לח"א, סוף עמ' י"ט), ולפיכך פירשו הצרפתים שהוא עניין אחד עם מה שנאמר להלן. אבל לפי גי' כי"ו וד בסמוך ברור שמדברים על גבוהי לב פשוטים, 9 בריש אסתר רבה (עיין לעיל, שורה 16–18, ד"ה ובאסתר רבה): מדסגו אפייא חציפתא איתנסיב הודא והדרא ויקרא מן ברייתא. ובריש מדרש אבא גוריון שם: איתנטלא יקרא דבני אנשא. עריצים מבני העם שהרבו מחלוקות בכלל ישראל, עיין להלן בסמוך.

253. והן הן שופכי דמים. וכ"ה הסיגנון לעיל, שו' 37. וכן בד: והן שופכי דמים. ומכאן שמדברים בבעלי מחלוקת בישראל שפעמים והתירו את דמן (ירוש' פאה פ"א ה"א, ט"ז ע"א). אבל בכי"ע במקום "והן הן שופכי דמים" כתוב: ונעשו שתי תורות . ומכאן ברור כפירש"י לעיל. ועיין בח"א למהרש"א בבבלי מ"ז ב'.

353-54. משרבו מקבלי מתנות, נתמעטו ימים וכו'. בבבלי הנ"ל מוסיף: דכתיב ושונא מתנות יחיה (משלי ט"ו, כ"ז). ובד חסרה בבא זו, אבל ישנה גם בכי"ע (אחרי הבבא שלהלן), ושם: ונתקצרו השנים 10 בריש מדרש אבא גוריון הנ"ל: מדאמר זעירא לרבא אנא רב מינך, איתקטעו שנייא מבני אינשא (פיסקא זו חסרה באסתר רבה שם). ופסקה טובה .

455-56. משרבו תלמידי שמיי והלל שלא שמשו וכו'. לעיל חגיגה פ"ב ה"ט, ריש עמ' 384, ובמסה"ת שם.

557. ונעשו שתי תורות. וכ"ה בכי"ע. ובד: כשתי תורות. ועיין מ"ש לעיל ח"ה (חגיגה), עמ' 1298 ואילך.