תוספתא כפשוטה על סוטה טו:ג

140. משמת ר' ליעזר, בטל כבוד תורה. וכ"ה בד. ולפי גירסא זו אפשר לפרש שר' אליעזר בעצמו היה "כבוד תורה" (דומיא ד"בני תורה", "חברי תורה", "זקני תורה"). ובמשנתנו פ"ט מט"ו: משמת ר"ע בטל כבוד התורה (אבל במשניות מטיפוס א"י הגירסא אחרת לגמרי, עיין מ"ש להלן) וכו', משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה , ועיין אוה"ג, עמ' 291. אבל במשנה שבירושלמי, במשנה כ"י פרמה, במאירי סוף עמ' קי"ט: בטל כבוד תורה , 25 אלא שהוא גרס גם בר"ע "כבוד תורה", עיי"ש, ריש עמ' ק"כ. וכ"ה בבבלי מגילה כ"א א'. ועיין בפיה"מ להר"מ במה שחילק בין כבוד התורה של ר"ג הזקן (ע"פ פירוש הבבלי מגילה כ"א א') ובין זה של ר' עקיבא. ועיין בהקדמת הרד"ל לפרקי דר"א, ט' ע"א, ד"ה בכבוד ס"ת. אבל בכי"ע: בטל ספר תורה. ונראה שהוא תיקון ע"פ הבבלי מ"ט ב': משמת ר' אליעזר נגנז ספר תורה. ועיין באוה"ג, עמ' 275. ובהקדמת הרד"ל לפרקי דר"א, ו' ע"ב, העיר על סנהדרין ס"ח א' שאמר ר"א בשעת פטירתו: אוי לכם שתי זרועותי שהן כשתי ספרי תורה שנגללין (ועיין בחי' אגדות להמהרש"א כאן) ועל סנהדרין ק"א א' שאמרו תלמידיו על ר' אליעזר: ספר תורה שרוי בצער, ובירושלמי כאן ספ"ט רהי"ז, כ"ד ע"ג: משמת ר' אליעזר נגנז ספר החכמה , והיא היא, והכוונה לתורה שבעל פה, עיין מ"ש בח"א (ברכות), עמ' 47.

241-42. משמת ר' יהושע, בטלו אנשי עצה, ופסקה מחשבה מישראל. בכי"ע: בטלו אנשי עיצה ומחשבה. ובירושלמי: פסקו עצות טובות ומחשבות טובות מישראל. ובבבלי מ"ט ב': בטלה עצה ומחשבה. וברש"י ציין לחגיגה ה' ב' (אבדה עצה מבני ישראל וכו'). ועיין ב"ר ספס"ד שסיפרו כיצד הציל ר"י בן חנניה את הציבור בחכמתו. וקראו לו אסכולוסטיקה דאורייתא, עיי"ש בהוצ' תיאודור־אלבק, עמ' 712, ובהערות שם. ובמשנתנו פ"ט מט"ו: משמת ר' יהושע, פסקה טובה מן העולם.

342-44. משמת ר' עקיבה, בטלו זרועי תורה, ופסקו מעינות חכמה. וכ"ה בד ובכי"ע ובבבלי מ"ט ב'. ובירושלמי: משמת ר' עקיבה, פסקו מעיינות חכמה. ופירש"י: זרועי תורה. עומק סברא ולסמוך טעמי תורה שבעל פה על מדרשי המקראות וכו'. ובמנ"ב פירש זרועי תורה, גבורי תורה. ועיין בבלי חגיגה י"ד א'. ובירושלמי סנהדרין פ"י ה"ב, כ"ט ע"א: אחיתופל אדם גבור בתורה היה וכו'. ולהלן שם כ"ט רע"ב: גיחזי אדם גיבור בתורה היה וכו'. ובמשנתנו פ"ט מט"ו: משמת ר' עקיבא, בטל כבוד התורה. ובמשניות מטיפוס א"י: משמת ר' עקיבה, פסקו הדרשנין.

444-46. משמת ר' לעזר בן עזריה, בטלה עטרת חכמי', שעטרת חכמי' עשרם. כ"ה בד, בכי"ע ובבבלי מ"ט ב'. ובכי"ו יש כאן השמטה ע"י הדומות. וחסר שם "בן עזריה... בן עזאי". ובירושלמי: פסק העושר מן החכמים. וכ"ה במשנתנו פ"ט מט"ו. ועל עושרו המופלג של ר' לעזר בן עזריה מסופר בעיקר בבבלי, 26 עיין בכר אגדות התנאים, ח"א, ערך ר' אלעזר בן עזריה, תרגום עברי, עמ' 100, הערה 1. אבל לא בספרות א"י הקדומה. ובמקום שאמרו בבבלי קידושין מ"ט ב': "ע"מ שאני תלמיד אין אומרים כשמעון בן עזאי וכשמעון בן זומא... על מנת שאני עשיר אין אומרים כר' אלעזר בן חרסום וכר' אלעזר בן עזריה" וכו', אמרו בתוספתא שם (פ"ג ה"ט): על מנת שאני עשיר אין אומרים כעשיר שבעשירים... על מנת שאני תלמיד חכם אין אומרים כשמעון בן עזאי וכשמעון בן זומא וכו'. הרי לך כשבאו אצל תלמידים נתנו דוגמא, אבל אצל העשירים לא הזכירו שמות כלל. ודע לך שעשירי התנאים (חוץ מן הנשיאים) כולם כהנים היו (ר' אלעזר בן חרסום, ר' טרפון ור' אלעזר בן עזריה).