תוספתא כפשוטה על סוטה טו:ה

149-50. משמת ר' חנינא בן דוסא, בטלו אנשי מעשה מישראל. וכ"ה בבבלי ובירושלמי (אלא שבירושלמי: פסקו), ובמשנתנו פ"ט מט"ו, אבל במשנה שבירושלמי: משמת ר' חנינא בן דוסא ויוסי בן קיטונתא, פסקה החסידות, וכע"ז בכ"י פרמא ובמאירי, עמ' קכ"א. ובברייתא של ר' פנחס בן יאיר (הראשונה) שנוספה במשנה שם: משחרב בית המקדש וכו' ונדלדלו אנשי מעשה. ופירש"י מ"ט סע"א: נדלדלו אנשי מעשה. אין חש להם . ובכ"י קויפמן: ניזדללו אנשי מעשה. ובהוצ' לו, ובמשניות עם פיה"מ כ"י ק' הוצ' הר"י קאפח, עמ' רע"ט: 30 אלא שבשניהם הברייתא פותחת בשם ר' אליעזר. נזדלזלו אנשי מעשה. ועיין מ"ש לעיל, הערות 7–8.

250-52. משמת אבא יוסי בן קטנית איש קטנתה, נתקטנה חסידות מישראל. וכ"ה בד. ובכי"ע: משמת אבה יוסי בן קיטנית בטלה חסידות. ובבבלי מ"ט ב': משמת אבא יוסי בן קטונתא בטלו חסידים. ובמשנתנו פ"ט מט"ו: משמת ר' יוסי קטנותא פסקו חסידים. ועיין לעיל שו' 49–50, ד"ה משמת, מה שהבאנו ממשנה שבירושלמי, כ"י פרמא ומאירי. ובכ"י קויפמן: משמת ר' יוסה קטונתן פסקו החסידים. והגירסא "קטונתן" גם בהוצ' לו ובמשנה עם פיה"מ להר"מ, הוצ' הר"י קאפח, עמ' רע"ח. ובירושלמי סוף סוטה: משמת ר' יוסי חסידא ור' יוסי קטונתא פסקו אנשי חסידות. ולפי הגירסא שלפנינו לכאורה הכוונה לשני חכמים, ור' יוסי חסידא הוא תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי שקראוהו חסיד (אבות פ"ב מ"ח), והוא נקרא כן בכ"מ אחרים, עיין בתולדות תו"א לר"א היימן ערך ר' יוסי הכהן, עמ' 740. אבל בכי"ר גורס: ר' יוסה קטנתה, ולפי גירסא זו משמע, שר' יוסי חסידא הוא ר' יוסי קטנתא, כמו ששער רז"פ במונטסשריפט ח"ב (1853), עמ' 70, סוף הערה 3. ועיין מ"ש להלן בסמוך.

352-54. למה נקרא שמו איש [קטנתא, שהוא] קוטנה של חסידות. כ"ה בד. ובכי"ו נשמטו המלים "קטנתא שהוא". ובכי"ע חסרה כל פיסקא זו. ובבבלי: ולמה נקרא שמו אבא יוסי בן קטונתא, שהיה מקטני חסידים. ובמשנתנו פ"ט מט"ו: ולמה נקרא שמה קטנותא, שהיה קטנותן של חסידים. ובכ"י קויפמן: קטונתן, שהיה קטנן שלחסידים, ובמשנה עם פיה"מ להר"מ, עמ' רע"ח: קטונתן, שהיה קטונתן של חסידים. אבל במשנה שבירושלמי, כת"י פרמה, הוצ' לו, מאירי, עמ' קכ"א: שהיה תמציתן של חסידים. ובירושלמי סוף סוטה: שהיה תמציתן של צדיקים ושל חסידים. ובמלא"ש למשנתנו העיר לירושלמי ב"ק פ"ג ה"ז, ג' ע"ד: אמרי הוא יוסי הבבלי, הוא יוסי בן יהודה, הוא יוסי קטנתה, ולמה נקרא שמו קטונתא שהיה קטן חסידים. ועיין מ"ש ר"י ברילל, מבוא המשנה ח"א, עמ' 87, ור' ישראל לוי בפירושו לירושלמי ב"ק פ"ג, עמ' 88. ונראה שלמעשה אין הבדל בין הגירסאות. וכבר פירש הר"מ בפיה"מ במקומו: ופירוש קטונתן של חסידים, כללותם ושרשם, לפי ששורש כל דבר וראשיתו קטן. ונראה שפירוש רבינו הוא הפשוט ביותר, ואף קצרו של דבר 31 בבלי ברכות נ"ט ב', וכגירסת ההוצאות שלנו, בית נתן, שטמ"ק והגאוגים באוה"ג שם, הפירושים, עמ' 95. פירושו תמציתו של דבר. ואף לעיל בתוספתא כלאים פ"ב הי"ב, עמ' 211: קצר דברי שניהם (בד ובכי"ע: הקוצר) פירושו תמצית דברי שניהם, ואין צורך בהגהה. 32 הר"ש סיריליאו העתיק את התוספתא כלאים ע"פ גירסת הירושלמי, ואין להגיה לשון מקור אחד ע"פ השני. ואני חוזר בי מדבריי בתוספתא כפשוטה שם ח"ב, עמ' 617. ואין קטונתן אלא קוצרן, תמציתן.

454-55. משמת רבן שמעון בן גמליאל, בא גוביי, ורבו צרות. ירושלמי בסוף מכילתין, בבלי שם, ומשנתנו פ"ט מט"ו. ועיין להלן.

555-56. משמת ר', נכפלו צרות. ירושלמי ובבלי סוף סוטה הנ"ל. וכנראה שהכוונה למסים שהטילה המלכות ומצצה את דמם של אנשי הפרובינקיות.