תוספתא כפשוטה על סוטה ה:יג

1110-111. דרש ר' עקיבא וכל כלי ח' וכו'. פיסקא ממשנתנו פ"ה מ"ב.

2114-115. כיצד, תנור תחילה, וככר שיני וכו'. תו"כ שמיני פרשה ז' הי"ב, נ"ד ע"ב. ועיין במשנת כלים פ"ה מ"ה ובבלי שבת קל"ח ב'. ובכי"ע מוסיף כאן: אמ' ר' יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהייתה אומ' עתיד דור אחר לטהר את ככר השלישי שאין לו מן התורה, והלא עקיבא תלמידך וכו'. וכ"ה במשנתנו כאן הנ"ל ובתו"כ הנ"ל. וביחוסי תו"א כת"י ערך ר' יהושע בן הורקנוס: "בתוספתא דסוט' גרסי' והלא עקיבא תלמיד תלמידך מביא לו מקרא מן התורה". וכבר שאלו על גירסת משנתנו למה קרא לו ר' יהושע לר"ע "תלמידך" (של ר' יוחנן בן זכאי) ולר' יהושע בן הורקנוס "תלמיד תלמידך" (במשנתנו ספ"ה), עיין בפיה"מ בסוף פירקין, בתיו"ט פ"ה מ"ב ובתוספת חדשים שם.

3115-117. אמ' ר' יהושע כך היה דורש יהודה בן פטירי ומדותם מחוץ וכו'. בכי"ע: ר' יהושע אומ' דרש ר' יהודה בן פטורי משום ר' עקיבא וכו', וכ"ה (בשם ר' עקיבא) במשנתנו פ"ה מ"ג. ועיין מ"ש להלן רפ"ו.

4126-128. ר' לעזר בנו של ר' יוסה הגלילי אומ' אלפים אמה תחום ערי לוים, צא מהן אלף אמה מגרש וכו'. כל הברייתא להלן סוף ערכין, ירושלמי כאן פ"ה ה"ה, כ' ע"ב, בבלי ערובין נ"ו ב'. ובמשנתנו פ"ה מ"ג: ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים. ופירש הר"מ בפי"ג מה' שמיטה ויובל ה"ב שאלף אמה מגרש היו מחוץ לאלפים של שדות וכרמים, אבל מן התוספתא כאן והמקבילות מוכח שהמגרש היה כלול בתוך האלפים, ורש"י (כאן כ"ז ב' ועוד) ושאר הראשונים פירשו את משנתנו כן. ובסמ"ג עשין קנ"ה, ר"ו ע"ג, הביא את פירש"י, והוסיף: ובפרק כשם שנינו ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר שתחומין שלשת אלפים, אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים. ובתוספתא נחלקו על זה. ופירש שיש כאן מחלוקת בין המשנה והתוספתא, והרמב"ם פסק כמשנתנו.

5128. נמצא רביע מגרש, והשאר שדות וכרמים. וכ"ה להלן סוף ערכין בכי"ו (בדפוסים שם ובהוצ' צוקרמנדל נשמטה המלה "רביע"). וכן הוא בירושלמי ובבבלי הנ"ל. ושאלו בבבלי: רביע, פלגא הוי, עיי"ש שנתנו כמה פירושים. ועיין גם בירושלמי כאן הנ"ל, אבל הגירסא לא נתבררה לי (עיין בשערי תורת א"י, עמ' 368), ויש לתקנה באופנים שונים. וצ"ע. ועיין מ"ש ברוך צוקרמן במונטסשריפט חי"ב (1863), עמ' 467 ואילך, ועיי"ש עמ' 469.