תוספתא כפשוטה על סוטה ו:ב
תוספתא כפשוטה על סוטה · Tosefta Kifshutah on Sotah 6:2
Open in the reader →113-14. דרש ר' עקיבא, בשעה שעלו ישראל וכו'. בבבלי ל' ב': בו ביום דרש ר' עקיבא וכו'. ועיין במשנתנו פ"ה מ"ד.
216-18. כקטן שקורא את ההלל בבית הסופר, ועונין אחריו על כל עניין ועניין וכו'. וכע"ז בכי"ע ובד בגליון בשם "לישנ' אחר". וכן בירושלמי פ"ה ה"ו, כ' ע"ג: לקטן שהוא מקרא את ההלל בבית הספר, והן עונין אחריו על כל דבר ודבר, עיין במשנת סוכה פ"ג מ"י. ובמשנתנו כאן פ"ה מ"ד הנ"ל: מלמד שהיו ישראל עונין אחריו של משה על כל דבר ודבר כקורין את ההלל. ומסתימת לשון המשנה משמע שמדברים בגדולים שקורין את ההלל, ולפי זה הענייה אין היא חזרה על כל מה שאמר משה, אלא על כל דבר ודבר היו עונין, כמו שעונין בקריאת ההלל. ועיין תוספות סוכה ל"ח ב', ד"ה מכאן, ובירוש' במקומו. וכן בד (בגוף הנוסח): כגדול שמקרא את ההלל בבית הכנס', ועונין אחריו על כל עיניין. משה אמר אשירה לה' , וישראל אמרו אשירה לה' , משה אמר עזי וזמרת יה , וישראל אמרו אשירה לה' , משה אמר ה' איש מלחמה וגו', וישראל אשירה לה' . ולפ"ז הענייה על כל דבר ודבר היא: אשירה לה' , וכמו שאמר ר' לעזר בנו של ר' יוסי הגלילי להלן לפי נוסחת כי"ו וכי"ע. וכע"ז גם בבבלי ל' ב', וכנראה שעל פיו "תוקן" בד. וראה תיאור "הענייה" בס' פליאתה של מרקה, עמ' 38 ועמ' 50.