תוספתא כפשוטה על סוטה ו:ח

1145-148. רבן גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא אומר אי אפש' לעמוד על תיפלתם, אם תתן להם בשר בהמה גסה, יאמרו בשר בהמה דקה בקשנו וכו'. בכי"ע: אי אפשר לעמוד על התפל, סופו לדון אחריך, אם אתה נותן להם בשר בהמה דקה, אומ' בשר בהמה גסה ביקשנו וכו'. וכן ברש"י בהעלותך הנ"ל: רבן גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא אומר אי אפשר לעמוד על הטפל (בכמה כי"י שם: התפל), מאחר שאינן מבקשים אלא עלילה לא תספיק להם (כלומר, ומוצא להם ?), סופן לדון אחריך, אם אתה נותן להם בשר בהמה גסה יאמרו דקה בקשנו וכו'. ובספרי בהעלותך הנ"ל בלשון ראשון: אלא שמבקשים עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום. וברש"י הנ"ל צרף את דברי הספרי הללו ואת סוף דברי הספרי בלשון שניה לנוסח התוספתא כאן. ובספרי ואתחנן פיסקא ל"א הנ"ל, בקיצור: ואני אומר אפילו אתה מכניס להם כל צאן ובקר שבעולם סופם לרנן אחריך. ולפי מסורת התוספתא 13 ואף ר"ג בנו של ר"י הנשיא מפרש את דברי ר' שמעון, ודברי בעל ח"ד תמוהים. כפי שיוצא מן הספרי הנ"ל. והספרי במדבר נזדכה משה רבינו מלשון חוסר אמונה במקום, משום שאפשר לפרש את דבריו בשני פנים, א. שטען: הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם וכו', ומצא להם , כלומר, וכי יבואו על סיפוקם בכך אם תהרג אותם בבשר; ב. שאמר: הצאן וכו' ומצא להם , כלומר, אפילו אם תתן להם כל מה שמבקשים, וכי יסתפקו בכך? והרי יבקשו יותר ויותר. ואף ר' שמואל בן חפני פירש את הפסוק "ומצא להם" בשני דרכים הנ"ל, לפי הקטעים שפרסם ר"מ צוקר בתרביץ של"ה (טבת תשכ"ו), עמ' 161, וע"פ דברי הספרי במקומו (והמקבילה בתוספתא). 14 בדברי ר"מ צוקר שם. וכן בעמ' 160, 162, נפלה ט"ס, ודברי ר"ש בן אלעזר בתוספתא בשיטת ר"ע הם, ואינם שייכים לדברי ר' שמעון. ושני הטעמים הם, כנראה, של ר"ש עצמו, עיין מ"ש להלן בפנים. ועיין בפי' הרמב"ן במקומו, ומ"ש עליו ר"א מזרחי שם. ועיין מ"ש ר"ש אברמסון בס' "רב נסים גאון", עמ' 340–341.

2153-154. השיבתו רוח הקדש עתה תראה היקרך דברי אם לא. וכ"ה בספרי ואתחנן הנ"ל. כלומר, עכשיו תראה שלא יבקשו יותר ממה שנתתי להם, וכמו שכתוב (שם י"א, ל"ג): הבשר עודנו בן שניהם טרם יכרת וכו' ויך ה' בעם וכו'.

3154-155. ורואה אני את דברי וכו'. ועכשיו מסיים ר"ש את דבריו, וכפי שאמרנו שגם ר"ג בר"י הנשיא מפרש את דברי ר"ש.