תוספתא כפשוטה על סוטה ז:יח
תוספתא כפשוטה על סוטה · Tosefta Kifshutah on Sotah 7:18
Open in the reader →1181-182. אחד מארס ואחד מיבם. משנתנו פ"ח מ"ב, ספרי שופטים פיס' קצ"ג, קצ"ו. ועיין להלן.
2182-184. אפי' שומרת יבם לחמשה אחים, ואפי' חמשה אחים ששמעו שמת אחיהם במלחמה וכו'. לשיטת התוספתא פירושו, אפילו שומרת יבם לחמשה אחים לפני שזזו ממקומן, ואפילו כבר יצאו לשמוע דברי כהן ושמעו שמת אחיהם במלחמה. ובמשנתנו ובספרי הנ"ל: ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה חוזר. ואפשר לפרשה שבין שמת האח לפני המלחמה, ובין שמת במלחמה (עיין ע"ז להלן). ובבבלי מ"ד א': ואפילו חמשה אחין ומת אחד מהם במלחמה כולן חוזרין. וזו היא הסיפא שלפנינו. ובירושלמי פ"ח ה"ו, כ"ג רע"א: אפילו שומרת יבם לחמשה אחים, ודכוותה אפילו בית אחד לחמשה אחין? תמן אין כל אחד וכו'. והכוונה היא, כשם שאין הבדל לעניין חזרה מן המלחמה בין יבם אחד לשני יבמין כן לכאורה אין הבדל בין נפל בית ליורש אחד לבין במה יורשין. ועיין בבלי מ"ג ב'. וכבר תמה בהגהות הרש"ש במקומו למה נקטה המשנה "ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה", ולא הוסיפה כן ברישא, לעניין "ואחד היורש", שאפילו שמע שמת מורישו במלחמה חוזר. והדברים מתבארים מתוך הירושלמי הנ"ל שהמשיכו שם: מה דמי לה (כלומר, למשנתנו הנ"ל ששנתה: ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה חוזר) קידש אשה מעכשיו לאחר שנים עשר חדש ושלם הזמן במלחמה חוזר ובא לו. והפירוש הנכון הוא בפ"מ שהדמיון הוא ליבמה דווקא, מפני שהיא נופלת לו מחמת נישואי אחיו (ואפילו למ"ד מיתה מפלת). ומכאן ברור שבקידש אשה לאחר ל' יום (בלא "מעכשיו") ושלם הזמן במלחמה שאינו חוזר. 24 ועיין בכסף משנה פ"ז מה' מלכים ה"ז, ד"ה קדש. ועיין מ"ש במנחת חינוך מצוה תקכ"ו, ועיי"ש בסוף דבריו בעניין קנה בית וכרם על תנאי כזה עיי"ש. ונראה שהוא הדין אם שמע שמת מורישו במלחמה אינו חוזר, מפני שאין הזכיות חלות עליו אחרי ששמע דברי כהן. ויבמה, ורק יבמה, שאני, מפני שהזכיות חלות עליו למפרע. והוא הדין קידש אשה מעכשיו לאחר שנים עשר חדש שהקידושין חלין למפרע. ולהלן, שו' 244–245, מבואר שאם ניתן במשא המלחמה אפילו שמע שמת אחיו (ואף כאן לא נזכרה אלא יבמה גרידא, ולא ירושה) אינו חוזר. אבל מדברי הירושלמי הנ"ל ("ושלם הזמן במלחמה") משמע שהוא חולק על התוספתא ואינו מבדיל בין התחיל במשא המלחמה לבין לא התחיל: ואף הר"מ השמיטה. ואפשר שפירש את משנתנו "שמת אחיו במלחמה ", כלומר, אפילו שמע במלחמה ממש שמת אחיו, וכן פירש בתפארת ישראל, וכן מוכח בירושלמי הנ"ל. ועיין מ"ש להלן, שו' 244–245, ריש ד"ה שמע, בשם כי"ע. ועיין בצפנת פענח פ"ז מה' נדרים ה"ט.