תוספתא כפשוטה על סוטה ז:יט
תוספתא כפשוטה על סוטה · Tosefta Kifshutah on Sotah 7:19
Open in the reader →1187-188. מניין בנה בית וחנכו וכו'. כל הברייתא באו"ז ב"ב סי' י"ז, ג' ע"א בשם תוספתא פ' משוח מלחמה (וכן רגילים הראשונים לציין לתוספתא ע"פ שם הפרק המקביל במשנה).
2193. דבר זה בכלל היה ולמה יצא, להקיש וכו'. בכי"ו בטעות: ולמה יצאה, אבל בד, בכי"ע ובאו"ז הנ"ל: ולמה יצא. ומדרש זה הוא מדבי ר' ישמעאל ע"פ הכלל: כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לא ללמד על עצמו יצא, שהיא מן השלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, כמבואר בברייתא דר' ישמעאל. ובירושלמי פ"ח ה"ח, כ"ג ע"א: וכולהן למידין מן האשה. מה אשה צריכ' שני' עשר חדש אף כולהן צריכי' י"ב חדש. ובמשנתנו פ"ח מ"ד: נקי יהיה לביתו שנה אחת. לביתו , זה ביתו. יהיה , זה כרמו, ושמח את אשתו , זו אשתו, אשר לקח , להביא את יבמתו וכו'. והוא מדבי ר' עקיבא, וכ"ה בספרי כי תצא סוף פיס' רע"א. ועיין מ"ש מהרי"ן אפשטין במבואות לספרות התנאים, עמ' 636.
3196. שאין זזין ממקומן [אף כולן כן]. המוסגר במרובעים חסר בכי"ו, והשלמתי ע"פ ד, ועיין בברייתא שבירושלמי שהבאנו לעיל. ובכי"ע: אינו זז ממקומו אף בנה בית חדש וחנכו, נטע כרם וחיללו, ולא שהו שנים עשר חודש, אין זזין ממקומן. וכ"ה באו"ז ב"ב הנ"ל. ועיין במשנתנו הנ"ל, ולהלן, שו' 248 ואילך.
4197-198. נתמנתה לאדם פרנסה יקח לו בית, חזרה נתמנתה וכו'. בפירוש ר"י נחמיאש למשלי, עמ' 139: תוספ' דסוטה פ"ז למדה תורה דרך ארץ נתמנה לאדם פרנסה יקח לו בית, חזר ונתמנה וכו'. ובכי"ע: נתמנה לאדם פרנסה יקח בית, ואחר כך שדה, ואחר כך אשה וכו'. ועיין בבלי מ"ד א', בחידושי אגדות למהרש"א שם ומ"ש עליו בקרן אורה שם מן התוספתא כאן, אבל לגירסת כי"ע אין סתירה לדבריו מן התוספתא, והיא כעין מסורת הבבלי שם. ועיין מ"ש לעיל ח"ו (כתובות), עמ' 282.