תוספתא כפשוטה על סוטה ז:כב

1245. יש יוצאין וחוזרין, יוצאין ואין חוזרין וכו'. כל הברייתא באו"ז ב"ב פ"א סי' י"ז, ג' ע"א, ועיקרה במשנה פ"ח סמ"ב וסמ"ד, ירושלמי שם ה"ח, כ"ג ע"א, בבלי מ"ד א'. ועיין ספרי כי תצא פיס' רע"א, הוצ' ר"א פינקלשטין, עמ' 292, ובהערות ובשנו"ס שם.

2246. נותנין פסי העיר וכו'. וכן להלן בסיפא: אין נותנין פסי העיר. ובמקבילות שצוינו לעיל (בהוצאות שלנו) לא נזכרו בלל "פסי העיר". וממקורות חז"ל ברור שפיסין הוא מס. 39 עיין במלונו של קרויס למילים שאולות מלשון יוון ורומי לשמואל קרויס, ערך פיסין, עמ' 450. ולכאורה אינו מובן כלל למה פטור ממס הבונה בית וחנכו, או הנוטע כרם וחיללו. אבל הדבור "פסי העיר" מוכיח שמדברים במשא ביחס לעיר גרידא. ובאו"ז ב"ב הנ"ל הוכיח מתוספתא זו לדברי הבבלי בב"ב (ה' א') שפסי העיר הוא מס לתיקון החומה, ולכל דבר העשוי לשמירת העיר. ועכשיו מובן שהללו שפטורין מהספקת מים ומזון במלחמה, ומתיקון הדרכים, פטורים גם מתיקון החומה, וכדומה. אבל הגירסא בהוצאות שלנו של הירושלמי הנ"ל לקתה בחסרון. ובשרידים מן הגניזה (שרי"ר, עמ' 215) גורס: תני כל אלו שאמרו (כלומר, במשנה שם: בנה בית וחנכו וכו') יושבים בטלים בתוך העיר, אינן נותנין פיסי העיר , ואינן מספקים מים ומזון וכו'. וכן היתה הגירסא לפני המאירי, עיין בהוצ' ר"א ליס, סוף עמ' ק"א. וכן היתה הגירסא גם בירושלמי בכי"ר שם, אלא שנפלו שם שיבושים, כדרך כ"י הזה. ומכאן מוכח שאינם משתתפים בשום דבר ("יושבים בטלים"), ופיסי העיר הם אפילו בדבר שאין לו יחס להגנת העיר. וכן משמע מדברי הרמב"ם פ"ז מה' מלכים הי"א: כל השנה אין מספק מים ומזון, ולא מתקן דרך, ולא שומר בחומה, ולא נותן לפסי העיר, 40 כלומר, לא זו בלבד שאינו משתתף בגופו בשמירת החומה, כפירוש הבבלי בב"ב ל"פסי העיר", אלא פטור גם מלתת ממון לפסי העיר, דהיינו יושב בטל ואינו נותן ממון, כירושלמי הנ"ל. ולא יעבור עליו שום דבר בעולם , שנאמר לא יצא וכו' (וההמשך הוא ע"פ הבבלי מ"ד א') לא לצרכי העיר 41 ברמב"ם ד' רומי וד' קושטא: לא לצרכי הצבא ולא לצרכי הגדוד. אבל בר"מ ד"ו רפ"ד ואילך: לא לצרכי העיר וכו'. וכ"ה בכל כתה"י שבביה"מ כאן, שלשה על קלף (רבינוביץ, זולצברגר ושכטר) ואחד תימני על נייר (405 Enelow), וכן במאירי (הוצ' ליס, סוף עמ' ק"א): לא יצא בצבא לצרכי הגדוד, ולא יעבור עליו לצרכי העיר. ולא לצרכי הגדוד.