תוספתא כפשוטה על סוטה ז:ו

151-52. ברכות, הלל ושמע ותפלה נאמרין בכל לשון. בד ובכי"ע: ברכת הלל וכו'. וחכם עדיף מנביא והוא הגאון בעל ח"ד שהגיה מדעתו: ברכות , הלל וכו' וציין לתוספות ל"ב א', ד"ה קרית שמע, שכתבו: תימא אמאי שייר הלל וקידוש של שבת וברכת הפירות וברכת המצות וכו'. ובאמת הוסיפה כאן התוספתא ברכות, 5 התיקון "ברכת" במקום "ברכות" הוא, כנראה, משום שאין בהלל אלא ברכה אחת, והשנייה אינה אלא מנהג בעלמא (עיין דק"ס סוכה ל"ה א', עמ 119, הערה י', ובבלי שם ל"ט א' ופסחים קי"ט ב'). וכן להלן מנחות פ"ו הי"ב (בכי"ו): ברכת הלל וכו'. אבל הנכון הוא בד שם שחסרה שם המלה "ברכת", והכוונה אחרת לגמרי, עיין מ"ש לעיל ח"א (ברכות), עמ' 15. והלל, מה ששיירה המשנה. ועיין בקרן אורה ל"ב סע"א, ד"ה שוב.

253. ר' אומ' אומ' אני שאין שמע נאמ' וכו'. ירושלמי פ"ז ה"א, כ"א ע"ב, בבלי ל"ב ב', ברכות י"ג א', מגילה י"ז א'.

355-56. ברכת כהנים, אלו בשעה שהכהנים עומדין על מעלות האולם. במשנתנו פ"ז מ"ב: ואלו נאמרין בלשון הקדש וכו', ברכת כהנים וכו'. ובמ"ו: ברכת כהנים כיצד, במדינה אומרים וכו', ומפרשת התוספתא שהלכה זו היא בברכת כהנים שאמרו על מעלות האולם, כמשנת תמיד פ"ז מ"ב: באו ועמדו על מעלות האולם וכו', וברכו את העם וכו', אבל ברכת כהנים שאמרו לפני הקטרת התמיד (כמשנת תמיד רפ"ה) דינה כשאר תפילה ונאמרת בכל לשון. ולעניינינו אין הבדל כיצד מפרשים "וברכות כהנים" במשנת תמיד רפ"ה, עיין בתיו"ט במקומו ובראשונים לבבלי ברכות י"א ב'. ופירוש המפרשים כאן דחוק. ועיין מ"ש להלן, שו' 63–64, ד"ה וכשם. ובכי"ע חסרה המלה "בשעה", ובד ובכי"ע: אומרין (במקום "עומדין").