תוספתא כפשוטה על סוכה ב:א
תוספתא כפשוטה על סוכה · Tosefta Kifshutah on Sukkah 2:1
Open in the reader →11. שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה. פיסקא ממשנתנו פ"ב מ"ד.
21-2. אע"פ שאמרו אין שבחו של אדם להניח את ביתו ברגל. כלומר, מ"מ אם הלך לדבר מצוה פטור מן הסוכה, כמעשה דרב חסדא ורבה בר רב הונא בבבלי כ"ו א', אעפ"י שלכתחילה אין הולכין ברגל כדי להקביל פני הרב, כלהלן. (תוספות בכורים). ועיין ראבי"ה סי' תרל"ה, עמ' 363. ובירושלמי פ"ב רה"ה, נ"ג ע"א: רב חונא אזל לעין טב לסימנה, 1 בק"ע תיקן (ע"פ ר"ה פ"ב ה"ה, נ"ח ע"א): למימנה. אבל גם בר"ה (הנ"ל) בכי"ל המי"ם הראשונה של "למימנא" היא מתוקנת ע"י אחר על הגרר מאות אחרת. וכנראה שהיה כתוב שם בראשונה: לסימנא. ועיין בבבלי ר"ה שם כ"ה א' ובפ"מ בסוכה כאן. מי אתי צחא גו איסרטא, ולא קביל עלוי מיטעום כלום עד דעל ליה למטללתיה דר' יוחנן ספרה דגופתא. ורב חונה החמיר על עצמו, אעפ"י שהיה פטור מן הסוכה.
32. מעשה בר' אלעאי שהלך אצל ר' ליעזר ללוד וכו'. ירושלמי פ"ב ה"ה, נ"ג ע"א, בבלי כ"ז ב', והביאו בילקוט ת"ת כת"י דברים י"ד, כ"ו, וציין: "סוכה פ' הישן: ותוספתא דסוכה".
43. אי אתה משובתי הרגל וכו'. בירושלמי הנ"ל: אף את משובתי הרגל וכו', וצ"ל: אין את וכו'. וכן בבבלי הנ"ל: אינך משובתי וכו'.
5לא אמרו אין שבחו של אדם וכו'. כלומר, וכי לא אמרו וכו', בתמיה. ובירושלמי הנ"ל: והלא אמרו שאין שבחו של תלמיד חכמים וכו', ועיין להלן שם. ובבבלי הנ"ל: שהיה ר' אליעזר אומר משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל. ומכאן הביטוי "אין שבחו וכו'". והסיקו שם בבבלי שאעפ"י שמצוה לקבל את פני רבו ברגל לא נאמר כן אלא ביכול לחזור באותו יום לביתו ולאכול עם בני ביתו. ועיין ה"ד.