תוספתא כפשוטה על סוכה ב:ט

154-55. אם אין לו אתרוג לא יטול עמו לא רמון פריש וכו'. וכ"ה ("לא יטול עמו") גם בד ובכי"ל. ומלשון "עמו" משמע שנוטל מה שיש לו לזכר בעלמא, כשיטת הראב"ד בתמים דעים סי' רל"ג, ודווקא בפריש 31 עיין מ"ש לעיל ח"ב, עמ' 579, שו' 51. ורמון וכו' גזרו משום סירכא (ל"א ב'), שלא יבוא ליקח אותם במקום אתרוג, בשעה שיש לו אתרוגים, אבל כשנוטל פחות מד' מינין (כשאין בידו יותר) לזכר בעלמא אין לחשוש לתקלה. אבל בכי"ע גורס: לא יטול בידו פריש וכו'. וכן בבבלי ל"א א': לא יביא פריש ולא רמון וכו'. (תכלת מרדכי). ועיין בס' המכתם, עמ' 78, ובהערות ר"א סופר שם. ועיין בתוספות ל"א א' ד"ה לא, ומ"ש בכפות תמרים שם.

255. היו כמושין כשרין יבשין פסולין. בבלי הנ"ל. ובשעור היבשות כתבו התוספות (כ"ט ב' ד"ה לולב) ובתוספות הרא"ש שם ועוד, שדינו כמום באוזן הבכור שהסימן הוא שנפרכין בצפורן. והראב"ד בתמים דעים סי' רל"ב (עיין במגן אבות למאירי, עמ' ק"מ ואילך) מחלק בין היובש באתרוג ובין היובש בלולב והדס וערבה, עיי"ש, והרב מצריך גם שילבינו. ועיין בריטב"א ל"א א' שמביא את שיטת הראשונים בעניין יבשות השדרה בלי העלים, או להפך. ועיין בס' משנה אחרונה עוקצין פ"ב מ"ז ד"ה ולבנים ומ"ש לעיל פסחים ספ"ב, הערה 86. ובעניין אתרוג הכמוש, עיין מה שהאריך בזה בשיטת הראשונים והאחרונים ר"א אפטוביצר בהערותיו לראבי"ה ח"ב, עמ' 371, הערה 26.

355-56. ר' יהודה אומ' אם היו יבישין כשירין. וכ"ה בד, ובכי"ל. ובכי"ע: אף יבישין כשרין. וכ"ה בבבלי ל"א א' הנ"ל. ולפ"ז מכשיר ר' יהודה בכל המינין אם היו יבישין. וכן הוכיחו בבבלי ל"א ב' מברייתא אחת: אתרוג הישן פסול. ור' יהודה מכשיר. ובירושלמי למשנתנו רפ"ג (לולב וכו' והיבש פסול): היבש פסול על שם לא המתים יהללו יה. תני בשם ר' יודה היבש עצמו כשר. ועיין אהצו"י שם, עמ' 96.

456. אמ' ר' יהודה מעשה באנשי כרכין וכו'. ירושלמי ובבלי הנ"ל. ועיין אהצו"י הנ"ל.

557. אמרו לו אין שעת הדחק ראיה. ומתוך הלשון משמע שבשעת הדחק מברך אף על היבש, כשיטת הגאונים 32 עיין תשה"ג שערי תשובה סי' שי"ג, ריצ"ג ה' לולב, עמ' צ"ו ועוד, עיין בהערות ר"א אפטוביצר לראבי"ה ח"ב, עמ' 372, הע' 2. וכמה מן הראשונים, עיין ראבי"ה ח"ב סי' תרנ"ג, עמ' 371, שם סי' תרצ"ז, עמ' 404, ובראשונים שצויינו בהערות שם. ועיין בתוספות ל"א א' ד"ה לא מצא ומ"ש בכפות תמרים שם. אבל הראב"ד חולק, עיין תמים דעים סי' רל"ג ובס' המכתם, עמ' 78. ועיין ר"מ פ"ח ה"א, בהשגות שם, ומ"ש ר"א בן הר"מ בשו"ת ברכת אברהם סי' ל"ב.