תוספתא כפשוטה על סוכה ד:יד

146-47. החליל דוחה את השבת בתחלתו דברי ר' יוסה בי ר' יהודה, וחכמים אומ' אינו דוחה אפי' את יום טוב. וכ"ה הגירסא "בתחלתו" גם בד ובכי"ל. ובכי"ע: החליל אינו דוחה את השבת דברי ר' יוסי בר' יהודה וכו'. ולפי גירסא זו בחליל של בית השואבה עסיקינן, כמשנתנו רפ"ה, ומשנתנו שם שאמרו בה: החליל של בית השואבה, שאינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב, כחכמים שלנו. וסתם משנת ערכין פ"ב מ"ג היא ככולי עלמא, וכולם מודים שחליל של קרבן דוחה שבת ויום טוב, כר' ירמיה בר אבא בבבלי כאן נ"א א'. ומן התוספתא בערכין פ"א הי"ג, מוכח שלרבנן אף החליל של קרבן אינו דוחה את השבת, ולפיה משנת ערכין היא כר' יוסי בר' יהודה הסובר שבחליל של קרבן דוחה את השבת. ברם גירסת כי"ע לא זו בלבד שהיא נסתרת ע"י שלש נוסחאות כאן. אלא שאין לה קיום לא מן הירושלמי ולא מן הבבלי. ולפיכך קרוב לוודאי שהיא משובשת, וצ"ל שם: החליל דוחה את השבת דברי וכו'. והגירסא שלנו "בתחלתו" היא תמוהה מאד, שהרי לפי פשוטה אין לפרשה אלא שכוונתה ליום ראשון בלבד, והיינו כשחל יום ראשון של חג בשבת, כמו שהבין לנכון במה"פ רפ"ה ד"ה החליל, ואין להבין כלל מה נשתנה יום ראשון מכל הימים לעניין חליל של בית השואבה. ולפיכך נראה שהמלה "בתחלתו" נשנית באשגרה מלעיל רפ"ג (בבלי מ"ג ב'), וסמי מכאן "מתחלתו", כמו שהגיהו המפרשים הבקיאים בסיגנון חז"ל. והכוונה כאן בחליל של קרבן, ובה נחלקו ר' יוסה בר' יהודה וחכמים, כלהלן ערכין פ"א הי"ג שנסמכה למשנתנו שם פ"ב מ"ג, ושם הרי בוודאי בחליל של קרבן עסיקינן. והברייתא נסמכה למשנתנו רפ"ה הנ"ל ששנו בה: החליל חמשה וששה, זהו חליל של בית השואבה, שאינו דוחה לא שבת ולא יום טוב, כלומר באו למעט את חליל הקרבן שדוחה שבת ויום טוב, ומשנתנו כר' יוסי בר' יהודה, וכן מפורש בירושלמי רפ"ה: הא של קרבן דוחה, מתניתא דר' יוסי בי ר' יהודה, דתני חליל של קרבן דוחה את השבת וכו'. והעמידו שם את משנת ערכין פ"ב מ"ג כמותו, שהרי לחכמים אפילו חליל של קרבן אינו דוחה שבת ויו"ט. ועיין במה"פ שם ובהגהות יפה עינים נ' ב', ובתוספתא ערכין פ"א הי"ג הנ"ל. וכן מפרש גם רב יוסף בבבלי נ' ב'. 27 אלא שלא נכנס שם לדיוק מן הלשון "זה חליל של בית השואבה" שבא להוציא חליל של קרבן. ולרב יוסף משנת ערכין הנ"ל היא כר' יוסי בר' יהודה, כשיטת הירושלמי, עיין בתוספות נ' ב' ד"ה ורבנן, ערכין י"א א' ד"ה לא. והברייתא שבבבלי נ"א א' היא ברייתא בבליית, ובא"י לא שנו שלר' יוסי בר' יהודה אף חליל של שואבה דוחה שבת. ועיין בערוך לנר נ' ב' לדברי רש"י ד"ה בשיר מ"ש בשיטת הרמב"ם.