תוספתא כפשוטה על תענית א:ג
תוספתא כפשוטה על תענית · Tosefta Kifshutah on Taanit 1:3
Open in the reader →19. אי זו היא רביעה ראשונה ר' מאיר או' ביכורה לשלשה, בנונית לשבעה וכו'. כל הברייתא בירושלמי פ"א רה"ג, ס"ד ע"א, בבלי ו' א', נדרים ס"ג א'. ומשנתנו פ"א מ"ג, היא כר' מאיר, כמו שאמרו בירושלמי הנ"ל: מתניתא דר' מאיר.
210-11. רבי יהודה אומ' הבכירה לשבעה, בינונית לשבעה עשר וכו'. כ"ה לנכון בד ובכי"ל. ובכי"ו, וכן בכי"ע, ישנה השמטה ע"י הדומות. וכגירסא שלפנינו כ"ה גם בבבלי הנ"ל. ובירושלמי שם: ר' יודה אומר הבכירה בשבעה והבינונית בשבעה וכו', וברור שצ"ל שם: והבינונית בשבעה [עשר], כמו שהגיהו המפרשים. ובמלא"ש פ"א מ"ג: אבל בירוש' כתיבת יד אמר ר' יהודה בז' ובשלשה עשר ובכ"ג. [תיקונים והשלמות: גירסא זו לא תתכן, שהרי הירושלמי אומר להלן שם: הכל מודים בשבעה עשר וכו׳. אלא כשם שביטלנו בהחלט את גירסת הדפוסים כך לא נקבל את קיום גירסת ירושלמי כת״י.]
311. ר' יוסה אומ' ביכירה לשבעה עשר וכו'. ר"ח ו' א' בשם התוספתא.
412. אפילה לראש חדש כסליו וכ"ה בד ובבבלי הנ"ל. וכן בכי"ל: והאפילה בראש חדש. ובכי"ע ובר"ח הנ"ל: אפילה בשלשים. וכן בירושלמי הנ"ל: והאפילה בשלשים יום.
512-13. אין היחידים מתענין אלא מראש החודש. כלומר, כשהגיע זמן האפילה ולא ירדו גשמים. ובמשנתנו פ"א מ"ד: הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענין. והוא מפני שמשנתנו כר' מאיר (עיין מ"ש לעיל, שו' 9, סד"ה איזו היא), והוא הרי סובר לעיל שהאפילה היא בשבעה עשר. ועיין ראבי"ה ח"ב סי' תתמ"ט, עמ' 594 ואילך, ומ"ש בקרן אורה ו' א'. ולהלן, שו' 30 ואילך, מבואר מי הם היחידים.