תוספתא כפשוטה על תענית ב:א
תוספתא כפשוטה על תענית · Tosefta Kifshutah on Taanit 2:1
Open in the reader →11. ארבע משמרות עלו מן הגולה וכו'. ערוך ערך בית אב, וראבי"ה ח"ב סי' תתס"ט, עמ' 630, כל הברייתות בשם התוספתא. ועיין בערוגת הבשם ח"א הוצ' ר"א אורבך, עמ' 118, בשם הערוך. והברייתא נסמכה למשנתנו פ"ב מ"ו: שלש תעניות הראשונות אנשי משמר וכו'. ובירושלמי פ"ד ה"ב, ס"ח ע"א, ובבבלי כ"ז סע"א ואילך נסמכה ברייתא זו לפ"ד מ"ב: התקינו הנביאים הראשונים עשרים וארבעה משמרות. ועיין גם ערכין י"ב ב'.
2ידעיה חרים פשחור ואמר. וכ"ה בירושלמי ובבבלי הנ"ל. ובעזרא פ"ב, ל"ו ואילך הסדר הוא: ידעיה אמר פשחור חרם. ועיין במיוחס לרש"י כ"ז סע"א, ובחי' תענית להריד"א בסוף ס' המכריע, ומ"ש בס' שערי תורת א"י, עמ' 295.
31-2. עמדו נביאים שבירושלם. עיין מ"ש להלן פ"ג, שו' 8, ד"ה עמדו.
42. ועשאום עשרים וארבע וכו'. עיין להלן פ"ג, שו' 6, ומש"ש.
53. בא ידעיה ונטל חמש והוא הרי כן שש. בד: הרי כאן שש, והיא היא. וכ"ה בכי"ע ובכי"ל ובירושלמי הנ"ל (אלא שהסר בהם "כן"). ובבבלי הנ"ל: ונטל חלקו וחלק חבריו שש. ועיין במיוחס לרש"י כאן, בחי' להרי"ד בסוף ספר המכריע, בשרידים מפי' הר"א, הוצ' ר"ד הלבני, עמ' 69, ובשנו"ס בהוצ' מלטר כאן. וברש"י ערכין י"ב סע"ב: וכוון ידעיה ברוח הקודש ועלתה איגרתו בידו (כלומר, ראשונה) וכו'. ומלשון התוספתא משמע שידעיה לא לקח אלא חמש פתקאות, שהרי הוא היה קבוע מתחילה, ולא נזכר כאן שעשו כ"ד גורלות אלא כ"ד משמרות. ויש גירסאות בבבלי שלא עשו אלא עשרים פתקאות, עיין בפי' ר"א הנ"ל. אבל בירושלמי מפורש: ועשו עשרים וארבע גורלות והטילום בקלפי.
65-6. שאפלו יהויריב עולה מן הגולה לא יהא אחד מכם נדחה מפניו אלא יעשה טפילה לו. בירושלמי הנ"ל: שלא ידחה את המשמר שלפניו אלא ייעשה טפילה לו. ובבבלי הנ"ל: שאפילו יהויריב ראש משמרות עולה לא ידחה ידעיה ממקומו אלא ידעיה עיקר, ויהויריב טפל לו. ולפ"ז לא היה בבית שני משמר יהויריב, אלא היה טפל לאחרים. ופירש הרי"ד הנ"ל: ויויריב טפל לו, ומתחברים עמם במשמרותם ככהנים אכסנאים, ולא שיפיסו עמהם בקרבנות וכו', והוא הדין אם עלו עוד משמרות וכו'. ובערכין י"ג רע"א פירש"י: ויהויריב שוב לא עלה, ועיי"ש בתוספות ד"ה שאפי'. ועיין במיוחס לרש"י כאן כ"ז ב'. וכן אמרו בערכין י"ב ב': 1 על הברייתא בסדר עולם פ"ל, וכ"ה להלן פ"ג ה"ט. משמרתו של יהויריב בשניה מי הואי, והתניא (הברייתא שלנו כאן) וכו', אלא אשארא, כלומר מה שאמרו "וכן בשנייה" אינו עולה על משמרת יהויריב. אבל בירושלמי כאן פ"ד ה"ח, ס"ח ע"ד, הובאה הברייתא הנ"ל, ולא העירו כלום על "וכן בשנייה" ביחס למשמרת יהויריב. ובתוספות ערכין י"ג א' ד"ה משמרתו הקשו ממשנת ב"ק ספ"ט, ותירצו שהמשנה נשנית בסמוך לבית ראשון. ועיין גם בס"ז נשא, עמ' 232. ואף בירושלמי בכורים פ"ג רה"ב, ס"ה ע"ג, בארו את המשנה שם: כגון יהויריב ומכיריו ידעיה ומכיריו (כגירסת הר"ש ונוסח הרש"ס). ועיין גם מ"ש בהערות לוי"ר הוצ' ר"מ מרגליות, עמ' תתע"ט. ודוחק לומר שבכל המקומות נתנו דוגמא מבית ראשון. ולא עוד אלא שמן הברייתא של המשמרות אנו יודעים שאף בזמן הבית השני היה יהויריב ראשון, עיין בס' הישוב כ"א ח"א, עמ' 163. ועיין גם בידיעות המכון לחקר השירה העברית ח"ה, עמ' ק"י ואילך. וכבר עמד על עיקר הדברים בח"א למהרש"א והקשה גם מבלגה וישבב שבוודאי היו בזמן בית שני. ועיין בקרן אורה בסוגיין כ"ז ב'. ושמא וויתרו הכהנים מדעתם לחשמונאים שהיו ממשפחת יהויריב (חשמונאים א' רפ"ב), והחזירו את הסדר ליושנו. ועיין מ"ש לעיל, עמ' 909 ואילך. ויוסף הכהן בספרו חיי יוסף (בתחילתו) אומר שהוא היה מן המשמרת הראשונה, ומבית אב שלה המיוחס ביותר, אבל לא גילה את שם המשמרת.
76-7. עמדו ראשי משמרות וקבעו את עצמן וכו'. ערוך, ראבי"ה וערוגת הבשם הנ"ל. ועיין ר"ח כ"ז ב', ומלשונו שם נראה שהעתיק את הברייתא מן הירושלמי ולא מן התוספתא אעפ"י שהכניס באמצע הפיסקא "ירושלמי". ועיין ר"מ פ"ד מה' כלי המקדש הי"א.