תוספתא כפשוטה על תענית ג:י
תוספתא כפשוטה על תענית · Tosefta Kifshutah on Taanit 3:10
Open in the reader →153. בתשעה בחודש הובקעה העיר בשנייה, ובראשונה בשבעה בו. וכ"ה בד. אבל בכי"ע ובכי"ל: בתשעה לחודש הובקע (בכי"ל: הבקעה) העיר בראשנה, ובשנייה בשבעה עשר (בכי"ל מוסיף: בו). וכ"ה בס"ע שהעתקנו לעיל, 50 בכי"א שם: בשבעה בו (כגי' ד וכי"ו כאן), ובכי"מ שם: בט"ו בו. ובבבלי כ"ח ב' (כגי' כי"י). וכן נכון. וכן במ"ב כ"ה, ג'-ד', ירמיהו נ"ב, ו'-ז'. ועיין ירושלמי פ"ד ה"ח, ס"ח ע"ג.
254-56. אם נאמר בשבעה בחדש למה נאמ' בתשעה בחדש, ואם נאמ' בתשעה בחודש למה נאמ' בשבע' בחדש, אלא בשבעה בחדש כיבשו וכו'. וכע"ז בד. ובכי"ל: אם נאמר בתשעה בחדש למה נאמר בשבעה בחדש אלא בשבעה בחדש כבשו וכו'. וברור שאף שם היתה הגירסא כגי' ד וכי"ו, אלא שנשמט שם ע"י הדומות מ"נאמר" עד "נאמר". אבל מן הסיום מוכח שהכוונה לתרץ עשור לחודש, ולא תשעה בחודש, וכנראה שהגי' "בתשעה" בחודש היא באשגרה מלעיל. והנכון הוא בכי"ע: אם נאמר בשבעה לחודש (מ"ב כ"ה, ח') למה נאמ' בעשור לחדש (ירמי' נ"ב, י"ב), ואם נאמר בעשור לחודש למה נאמר בשבעה, אלא בשבעה בחודש כיבשו וכו'. וכ"ה בס"ע רבה פכ"ז, הוצ' רטנר, ס"א סע"א, וכע"ז בבבלי כ"ט א'. ובפי' לאחד הקדמונים כ"י (לפי אוה"ג, עמ' 42): ומה שמצאתם (כלומר בבבלי הנ"ל) אפשר לומר בתשעה שכבר נאמר בשבעה ואי אפשר לומר בשבעה שכבר נאמר בתשעה (וגרסו כגי' ד, כי"ו וכי"ל בתוספתא) וזו היא מן התוספה הובא בתלמוד, וכאשר מצאתם אותה בתוספ' (כלומר, נוסח התלמוד הנכון הוא כאשר מצאתם אותו בתוספתא), ואי אפשר לומר בשבעה, שכבר נאמ' בעשור, ואי אפשר לומר בעשור, שכבר נאמ' בשבעה, ויש בה [נוסחאות אחרות מאשר] מצ[את]ם כנוסח (ושמא צ"ל: בנוסח) תלמוד. ואעפ"י שהדברים מגומגמים, מ"מ ברור מדבריו שהיו לפניו כאן נוסחאות שונות בתלמוד, או בתוספתא, או בשניהם.
356-57. כיבשו גוים את ההיכל ונטלו את העמודים ואת הים ואת המכונות והיו מקרקרין וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע ובכי"ל: ההיכל, והיו מקרקרין וכו', ומה שבאמצע חסר. וכן ליתא בירושלמי פ"ד ה"ט, ס"ט סע"ב ואילך, ומגילה פ"א ה"ו, ע' ע"ג, ובבבלי כ"ט א' הנ"ל. אבל בס"ע רבה הנ"ל: בשבעה נכנסו גוים להיכל, ונטלו את הים ואת המכונות ואת העמודים, והיו מקרקרין בו וכו'. ובכי"א שם: ונטלו את העמודים ואת המכונות ואת ים הנחושת וכו', והוא כסדר הכתוב (מ"ב כ"ה, י"ג).
459. ונשרף עם שקיעת החמה בעשור לחודש. וכ"ה בבבלי הנ"ל בכי"י. ובהוצאות שלפנינו: והיה דולק והולך כל היום כולו. והיא היא. אבל בס"ע הנ"ל: והיה נשרף בעשור לחודש. וכן בירושלמי הנ"ל: ובעשירי נשרף. ועיין בפתח עינים להרחיד"א כ"ט א' בשם מדרש איכה כת"י, והעתיקה הורוביץ בבית עקד האגדות ח"א, עמ' 37, ועיי"ש במבואו, עמ' 29. ועיין מדבר קדמות להרחיד"א, י', מ"ז, וקונטרס המגיד ליעללינעק, עמ' 31.