תוספתא כפשוטה על תענית ג:ט

147-48. ר' יוסה אומ' מגלגלין זכות ליום זכיי וכו'. כל הברייתא בס"ע רבה פ"ל, הוצ' רטנר, ע"ד ע"א, ירושלמי כאן פ"ד ה"ח, ס"ח ע"ד (אלא שבירושלמי חסר מגלגלין זכות וכו'), בבלי כ"ט א', ערכין י"א ב', ומדרש תהלים סוף פצ"ד. ועל הביטוי מגלגלין זכות ע"י זכאי וכו', עיין מ"ש לעיל יומא פ"ד, שו' 54–55, ד"ה מגלגלין ולהלן שם ד"ה וחובה.

248-49. ומוצאי שביעית היה ומשמרתו של יהויריב היתה ותשעה באב היה וכן בשניה. בבבלי ערכין י"ב ב' הסיקו ש"וכן בשניה" אינו עונה על "ומשמרתו של יהויריב", מפני שבבית שני לא שמשה משמרת יהויריב. וכן אמרו שם שלרבנן אינו עונה אף על "מוצאי שביעית" עיי"ש. וכבר הארכנו בזה לעיל פ"ב, שו' 5–6, ד"ה שאפלו יהויריב ואילך, עיי"ש. ובכי"ע ובכי"ל: ומוצאי שביעית היתה , וכ"ה בס"ע הנ"ל ברוב כתה"י ובבבלי בהוצאות שלפנינו 49 ושם בטעות: אותו היום ערב תשעה באב היה. אבל בכי"י חסרה המלה "ערב", עיין בהוצ' מלטר. ובראשונים, והכוונה לשנה, והיינו שנה שמינית. אבל ברוב כתה"י הבבלי ובשני כתי"י של ס"ע רבה: היה (כגי' כי"ו וד כאן), ובירושלמי הנ"ל: יום שחרב הבית היה מוצאי שבת ומוצאי שמיטה וכו', והוא עונה על "היום". ועיין בהערות מלטר, עמ' 137.

350. והלוים עומדין על דוכנן וכו'. בס"ע, בירושלמי ובמדרש תהלים הנ"ל: בזה ובזה היו הלוים עומדין על הדוכן (על דוכנם, דוכנן). וכ"ה במס' סופרים פי"ח ה"ב, הוצ' היגר, עמ' 310. ובבבלי ערכין י"א ב' הנ"ל: והיו כהנים ולוים וכו', אבל בכי"מ חסר "כהנים", עיין בהערות מלטר.

4וישב עליהם את אונם וגו'. בבבלי הנ"ל: ולא הספיקו לומר יצמיתם ה' אלקינו עד שבאו גוים וכבשום וכן בשניה. וכע"ז במדרש תהלים הנ"ל.

550-51. למחר כשיבנה הבית מהן אומ' ברוך ה' וכו'. בכל המקבילות חסר סיום זה. ועיין בשנו"ס גירסת כי"ע וכי"ל. ועיין בח"ד שהגיה, אבל ברור שלפנינו הרכבה של שני פסוקים. וכן יוצא ברור מן הגירסא בס"ע רבה הנ"ל: וישב עליהם את אונם, בחודש הרביעי בט' לחדש הובקעה העיר בראשונה, בשנייה בי"ז בו. ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם, ויאמרו כל העם אמן והלל לה', ברוך ה' אלקים אלקי ישראל עושה נפלאות לבדו וברוך שם כבודו לעולם וכו'. וכנראה שנסתרסו השורות שם, וצ"ל הפסוקים הללו לפני בחודש הרביעי וכו', והיא כגירסת התוספתא כאן, עיין מ"ש להלן.