תוספתא כפשוטה על תענית ג:ב
תוספתא כפשוטה על תענית · Tosefta Kifshutah on Taanit 3:2
Open in the reader →15. שמנה משמרות תיקן משה לכהונה ושמנה ללוייה. בירושלמי פ"ד ה"ב, ס"ז ע"ד, ובבבלי כ"ז א' לא נזכר שמשה תיקן משמרות ללוייה. אבל כ"ה גם בבמ"ר פ"ג, י' ועיי"ש במהרז"ו שציין לדבריו במדרש תנאים (ל"ב מדות, מדה י"ז), כ"ב ע"א. ובירושלמי (בשם ר' יוחנן) ובבבלי הנ"ל: ארבעה משל אלעזר וארבעה מאיתמר. ולהלן שם: מיתיבי משה תקן להם לישראל ששה עשר משמרות, שמונה מאלעזר וכו'. והסיקו שם: תנאי היא. ועיין וי"ר פ"א, ג', הוצ' ר"מ מרגליות, עמ' י"ב, ובהערות שם.
25-6. משעמד דוד ושמואל הרואה עשאום עשרים וארבע וכו'. במשנתנו פ"ד מ"ב: התקינו הנביאים הראשונים עשרים וארבע משמרות. ובירושלמי הנ"ל: עד שעמד דוד ושמואל הרואה והוסיפו עליהם עוד שמונה, ארבע משל אלעזר וכו' וביקשו להוסיף עוד שמונה ולעשותן עשרים וארבעה, ומצאו משל אלעזר, ולא מצאו משל איתמר, הדא הוא דכתיב (דבה"י א', כ"ד, ד') וימצאו בני אלעזר וכו'. ועיין מדרש תנאים, עמ' 109. ובבבלי הנ"ל: אמר רב חסדא וכו', בא שמואל והעמידן על ששה עשר, בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה וכו', מיתיבי משה תקן להם לישראל שמונה משמרות וכו' בא דוד ושמואל והעמידום על עשרים וארבעה וכו' מיתיבי וכו', ועיין בהוצ' מלטר, עמ' 120, ובהערות שם. ועיין בברייתא להלן שם כ"ז סע"א.
36-7. ועשרים וארבע משמרות לויה. ליתא בירושלמי ובבלי הנ"ל. ובמדרש במ"ר הנ"ל: עד שעמד דוד ועשה אותן כ"ד לכהונה ולויה. ועיין בפירוש המיוחס לאחד מתלמידי רב סעדיה גאון לדבה"י, עמ' 36 ואילך.
47-8. באמונתם אילו משמרות כהונה ולויה. ירושלמי ובבלי הנ"ל, ירושלמי סוף סוכה, נ"ה ע"ד, ובכולם חסר "ולויה", ועיין מ"ש לעיל. ובר"ח כ"ז ב': תנא בתוספתא אלו משמרות כהנים לוים וישראלים . 2 אבל הר"א העתיק בשם הר"ח (לפי ר"ד הלבני, "שרידים מפי' הר"א על תענית", עמ' 83): משמרות כהונה ולויה, עמדו וכו'.
58-9. עמדו נביאים שבירושלם וקבעו שם עשרים וארבעה עמודים כנגד וכו'. בר"ח הנ"ל: עמדו נביאים שביניהם וקבעום כ"ד משמרות וכו'. וכנראה שיש שם השמטה ע"י הדומות, והנכון בר"א הנ"ל (לעיל הערה 2) בשם הר"ח: וקבעום לכ"ד מעמדות כנגד כ"ד משמרות. וגרס כאן "שביניהם" כגירסת הירושלמי פ"ד ה"ב, ס"ח ע"א, ובבלי כאן כ"ז רע"א בברייתא שלעיל פ"ב, שו' 1–2. אבל לפנינו גם לעיל שם: שבירושלם. ובכי"מ גורס גם במשנתנו פ"ד מ"ב: התקינו הנביאים הראשונים עשרים וארבע מעמדות . אבל בכל הנוסחאות: משמרות. ובכי"ע חסרה המלה "עמודים", אבל בכי"ל כלפנינו, ובד: מעמדו'. והנכון כלפנינו, וכ"ה ("עמוד") בירושלמי כאן פ"ד ה"ב, ס"ז ע"ד, ובמקבילה שבפסחים פ"ד ה"א, ל' ע"ג (כמה פעמים).
610-11. אי איפשר לומ' כל ישראל, אלא מלמד ששלוחו של אדם כמותו. ר"ח הנ"ל. ועיין במשנתנו פ"ג מ"ב, בירושלמי שם ובמקבילה שבפסחים רפ"ד הנ"ל, בבלי כ"ז א', ספרי פנחס פי' קמ"ב, עמ' 188, בבלי סוטה ח' א'. ובמדרש ל"ב מדות (משנת ר' אליעזר) הוצ' ענעלאו, עמ' 154: ר' עקיבה אומ' מנ' ששלוחו שלאדם כמותו, שנ' והקרבתם אשה לה', והלא הכהנים מקריבים, אלא ששלוחו של אדם כמותו. ועיין במשנת ברכות פ"ה מ"ה, מכילתא בא פ"ג, עמ' 11, שם פ"ה, עמ' 17 (ובמקבילות שבירושלמי קידושין רפ"ב ובבלי שם מ"א ב' ואילך), ספרי מטות פי' קנ"ג, עמ' 203, סוף פי' קנ"ה, עמ' 206, ובכ"מ בבבלי (עיין במסורת הש"ס לברכות ל"ד ב'). ובמדרש הנ"ל נשנו עוד כמה ראייות מן הכתובים ששלוחו של אדם כמותו שלא נמצאו במקום אחר. ועיין בס"ז של הורוביץ, עמ' 279, וכל העמוד שם אינו מס"ז, אלא ממדרש ל"ב מדות הנ"ל.