תוספתא כפשוטה על תענית ג:ח
תוספתא כפשוטה על תענית · Tosefta Kifshutah on Taanit 3:8
Open in the reader →139. מהו או' בני סלמאי הנטופתי וכו'. וכן ("מהו אומר") בירושלמי הנ"ל. ובמשנתנו לא נזכרו בני סלמאי הנטופתי. ובבבלי הנ"ל (כגי' כי"י): תנא ובני סלמי הנטופתי (כלומר, שאף הם עשו כן), מה הן בני סלמי הנטופתי וכו'. ובכי"ע כאן: הנתוצתי. ובכי"ל: סולמי הנתצי. וכ"ה במקצת כי"י בבבלי, 46 ופירש הרע"ב (פ"ד מ"ה): ועל שם כך נקראו בני סלמאי הנתוצתי, שהיו נותצים הסולמות אחרי שעברו מן השומרים. וכן בירושלמי: בני סלמיי דנתיצתי. והנכון כלפנינו וכ"ה גם ברוב כתה"י של הבבלי. ויפה העיר במצפה שמואל כאן, שהכוונה (בתוספתא ובירושלמי): מהו אומר הכתוב בדהי"א ב', נ"ד: ובני שלמא בית לחם ונטופתי וכו'. וכדבריו מפורש בתרגום במקומו: בנוי דשלמא דמן בית להם צדיקיא דשומהון טב היכנטופא (=היך נטופא, עיין במשנת פיאה רפ"ז), דבטילו פרוזדואוון (בהוצ' לגרד: פרוזדואן) דאותיב ירבעם באורחא דלא ייעלון בכורייא לירושלם, והוון בנוי דשלמא מעטרין פירי בכוריא בצנייא 47 כלומר, בצילייא, גרוגרות, עיין מ"ש לעיל ח"א, עמ' 339, הע' 4. ומובלין בצינעא לירושלם, וצלחין קיסיא ועבדין סולמיא ומסקין לירושלם לסדור בית מוקדא (כלומר, לסדר המערכה) לקרבניא וכו'. הרי לך מפורש שהתרגום ייחס להם גם הבאת בכורים וגם הבאת עצים. ועיין בפי' רבינו יהונתן ובמאירי שהבאנו לעיל, שו' 32–33, סד"ה ולעצם. וכן העיר במצפה שמואל על תרגום רות ד', כ', 48 בהוצ' לגרד שם לנכון: דבטילו בנוי פרזדאוון. ובפי' בעל העקדה סוף רות: פרסדאוון, ובאשכול הכפר לר"א סבע שם, מ' ע"א: פרזדוואן. ושם לא נזכר אלא שבטלו את הפרוזדאות שהושיב ירבעם, ולא יותר.
239-40. שבשעה שהושיבו מלכי יון פרסדדיאות על הדרכים שלא לעלות לירושלם כדרך וכו'. בד פרדסאות, בכי"ע פרדסיאות, ובכי"ל: פרסדאות. ובכי"ע ובכי"ל חסר "כדרך שהושיב ירבעם בן נבט". ועיין מ"ש לעיל, שו' 32–33, ד"ה שבשעה. ובבבלי: אמרו פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יביאו עצים למערכה. והושיבו פרזדאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט שלא יעלו ישראל לרגל וכו'. וכ"ה בגמרא של מגילת תענית הנ"ל, עמ' 77, אלא ששם: "והושיבו מלכי יון פרדסיאות על הדרכים כדרך שהושיב" וכו', פתחה בגזרת מלכות הרשעה, וסיימה במלכי יון. ובירושלמי לא נזכרו לא מלכות הרשעה ולא מלכות יון, אלא: מהו אומר בני סלמיי דנתיצתי, אלא כל מי שהיה מתנדב עצים וגיזרים למערכה וכו'. ועיין מ"ש לעיל, שו' 32–33, סד"ה ולעצם, בשם ר' יהונתן והמאירי, שכתבו שאבותיהם בבית ראשון התנדבו בכורים, ובניהם בבית שני התנדבו עצים.
342. ועושה אותן כמין סולם. דרשו את השם "סלמאי". ובירושלמי הנ"ל: ועושה אותן כמין שלבין, והיא היא.