תוספתא כפשוטה על יבמות י:ה

129-30. מעוך, וכתות, נתוק, וכרות, כולם בביצים דברי ר' יהודה. וכ"ה בתו"כ אמור פ"ז ה"ט, צ"ט ע"א, ובבבלי קידושין כ"ה ב' ובכורות ל"ט ב'. ושאלו שם: בביצים ולא בגיד ? (כלומר, והרי בגיד בוודאי הם מום שבגלוי), ותירצו: אלא כולן אף בביצים. ופירש רב חפץ בס' המצות שלו (הוצ' הלפר, עמ' 240): "עניין מעוך, בהמה שנתמעכה ונחלשה ביצתה, ויצא הלבן ממנה. וכונת כתות מי שהודקו ביציו, או ששמו עליהן סם ונמעכו ונחלשו". ונתוק פירש"י (בכורות ל"ט ב') שנתוקין ביד, אלא שעדיין תלויין בכיס, וכרות בסכין, ועדיין תלויין בכיס ומעורין קצת, דכרות הוה בציר מנתוק וכו'. ולעניין הגיד פירש רב חפץ הנ"ל: נתוק שנכרת גידו משרשו, וכרות שנכרת מקצת גידו ממנו. ולכאורה אין הברייתא עניין לכאן כלל, שהרי במומין לעניין קרבנות עסיקינן, ויש בהן חילוק בין מומין גלויין ובין מומים שבסתר, ואין הבדל בין שבאו בידי אדם, או שנולדו בהן, ומה עניינן לפצוע דכא וכרות שפכה שאסורין לבוא בקהל? ועלינו להניח שלא הובאה הברייתא אלא ללמדנו שמעוך ונתוק וכתות וכרות שייכים בין בביצים בין בגיד, וכדעת רבא בבבלי ע"ה ב', עיין מ"ש לעיל בסמוך. ועיין בשאילתות סי' קנ"ב ובהעמק שאלה שם אות ט'.

230-31. ר' ליעזר בן יעקב אומ' כולם בגיד. וכ"ה בבבלי הנ"ל. אבל בתו"כ חסרה בבא זו, וליתא גם בכי"ר הוצ' הר"א פינקלשטין, עמ' תל"ז, ולא היתה גם בספרו של רב חפץ הנ"ל והראב"ד. אבל בנוסח רבינו הלל: ר"א כלן בגיד (ועל פיו כנראה הוסיף בנוסח קרבן אהרן). ובפירוש המיוחס להר"ש כגירסת התוספתא והבבלי (ואפשר שהעתיק, או שהגיה, ע"פ הבבלי). ור"א בן יעקב סובר שבביצים אין כאן מום שבגלוי, משום שלפעמים אפילו אם הן בריאות נראות כן, עיי"ש בבבלי בכורות הנ"ל.

331. ר' יוסה אומ' מעוך, וכתות, בביצים, נתוק, וכרות בגיד. וכ"ה בתו"כ הנ"ל ובשאילתות סי' קנ"ב. ובבבלי הנ"ל: מעוך וכתות אף בביצים, נתוק וכרות בגיד אין, בביצים לא. וכנראה שיש כאן קיצור לשון: נתוק וכרות בגיד. בגיד אין בביצים לא, והוא הוספה ופירוש של הבבלי. ובתו"כ כי"ר הנ"ל: ר' יוסה הגלילי או' מעוך וכו'. אבל בשאר נוסחאות התו"כ, וכן בפיסקא מס' המצות לרב חפץ ובבבלי כלפנינו. ובילקוט במקומו, רמז תרמ"ב, מעתיק מן הבבלי: ר' יוסי בר' יהודה אומר מעוך וכו'. ופירשו בבכורות הנ"ל: מעוך וכתות הוי מומא (אף בביצים), דהא ליתנהו, נתוק וכרות לא הוי מומא, דהא איתנהו.